ככלל, תביעת נזיקין בגירושין הינה תביעה לקבלת פיצוי בגין נזק שהנתבע גרם לתובע. בהתאם, תביעת נזיקין במהלך גירושין הינה תביעה שאחד מבני הזוג מגיש כנגד בן הזוג השני בעקבות הליכי הגירושין שלהם, לקבלת פיצוי בגין נזק שאותו בן זוג גרם לו במסגרת יחסיהם.  

מטבע הדברים, מדובר בתביעה מאד רגישה וטעונה, במיוחד במקרה שבו לבני הזוג יש ילדים משותפים, ועל כן מומלץ להשקיע מחשבה רבה כאשר שוקלים להגיש תביעה שכזו, ולקחת בחשבון את כל ההשלכות שיכולות להיות לה. 

ככל שמחליטים להגיש תביעת נזיקין במהלך הליכי גירושין, יש להגישה בפני בית המשפט לענייני משפחה, ולבסס אותה על עילת תביעה שניתן להוכיחה בפני בית המשפט.

מדובר, למשל, בתביעה בגין נזקים שנגרמו עקב סרבנות גט, הוצאת לשון הרע, בגידה, ואלימות, וזאת כפי שיוסבר להלן.  

תביעת נזיקין בגירושין בגין סרבנות גט 

כידוע, לפי ההלכה היהודית, מתן הגט צריך להינתן מתוך רצון חופשי של הבעל או האשה שנתבעים בהליך הגירושין. 

עם זאת, קיימים לעתים מצבים שבהם בית הדין הרבני הגיע למסקנה לפיה יש מקום לחייב לתת גט, אולם בן הזוג הנתבע מסרב לתת אותו מטעמים בלתי מוצדקים ולא ענייניים, כגון נקמה, קנאה, סחטנות מתוך רצון לשפר את תנאי הסכם הגירושין, במיוחד בכל הקשור לחלוקת הרכוש המשותף ותשלום המזונות, ועוד. 

במקרה כזה, בן הזוג שמסרב שלא כדין לתת את הגט יוגדר כ-"סרבן גט" (בדרך כלל מדובר בבעל, אולם ישנם גם לא מעט מקרים שבהם דווקא האשה היא זו שמסרבת לתת את הגט). 

ישנן מספר דרכים להתמודדות עם סרבני גט, כגון הטלת סנקציות לפי חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), תשנ"ה – 1995, או הטלת תשלום מזונות עונשיים לאשה במקרה שהסרבן הינו הבעל (מדובר בתשלום מזונות בסכום גבוה מהמקובל עד שהבעל יסכים לתת את הגט לאשה).   

בנוסף, בן הזוג המסורב יכול להגיש תביעת נזיקין כנגד סרבן הגט, ובמסגרתה לתבוע ממנו פיצויים בגין הנזקים שנגרמים לו עקב סרבנות הגט. 

כך, לדוגמא, במסגרת תמ"ש (י-ם) 19270/03 כ.ש. נ' כ.פ. ניתן לראשונה פסק דין שחייב בעל סרבן גט לשלם לאשתו פיצויים בסך של 425,000 ש"ח (!) בגין סירובו הבלתי מוצדק לתת גט לאשתו במשך 12 שנה תמימות. פסק הדין התבסס על עוולת הרשלנות, באופן שקבע שהבעל חב חובת זהירות כלפי אשתו, וסירובו לתת גט, כאשר ברור לצדדים כי הנישואים הסתיימו בפועל, מהווה הפרה של חובה זו וגורם לנזק נפשי כבד. 

ואילו במסגרת תמ"ש (י-ם) 18561/07 ש.ד. נ' ר.ד., ניתן פסק דין שחייב אשה סרבנית גט חוייבה לשלם לבעלה פיצויים בסך של 400,000 ₪, וכן פיצויים עיתיים בסך של 4,000 ש"ח עבור כל חודש נוסף של סרבנות מיום מתן פסק הדין.   פסק הדין מבוסס על עוולת הרשלנות, הפרת חובה חקוקה של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, והפרת חובה חקוקה של ס' 287(א) לחוק העונשין שקובע סנקציה פלילית למפר הוראה שיפוטית.  

תביעת נזיקין בגירושין בגין לשון הרע 

ישנם הליכי גירושין שמתנהלים בהסכמה ומתוך כבוד הדדי, אולם ישנם גם הרבה מאד הליכי גירושין שמתנהלים תוך הטחת האשמות כוזבות, הכפשות, שקרים, וטענות סרק שעלולות בהחלט לפגוע בשמו הטוב של בן הזוג שנופל קורבן להן.  לא פעם מדובר גם במקרים בו שני הזוג מוציאים לשון הרע באופן הדדי, האחד כנגד השני ולהיפך. 

במקרה כזה, ניתן להגיש תביעת לשון הרע כנגד בן הזוג שהכפיש והוציא דיבה, ולתבוע פיצויים לפי אחת מהאופציות הבאות: 

  1. פיצויים בכפוף להוכחת נזק, ללא הגבלה בסכום, כאמור בסעיף 7 לחוק איסור לשון הרע. 
  1. פיצויים ללא הוכחת נזק, עד לסך של 50,000 ₪ – אם לא הוכחה כוונה לפגוע; או עד לסך של 100,000 – אם הוכחה כוונה לפגוע, כאמור בסעיף 7א לחוק איסור לשון הרע. 

עם זאת, יש לקחת בחשבון שחוק איסור לשון הרע מקנה לנתבע הגנות שונות, לרבות הגנת "אמת דיברתי", הגנת תום הלב, ופרסומים של דברים שנאמרו תוך כדי דיון משפטי. 

כך, לדוגמא, בתיק תלה"מ 25392-01-19 בית המשפט חייב אשה ששלחה למנהלת של בעלה הודעות סמס שהכפישו את בעלה, ובין היתר טענו שהוא עבר התקף פסיכוטי, תקף אותה באלימות, ומבלה עם זונות, ועוד, לשלם לו פיצויים בסך של 50,000 ₪. 

במסגרת תמ"ש 314827/96 פלוני נ' פלונית חוייבה אשה שהתפרצה לקליניקה של בעלה לרופא, וקיללה וגידפה אותו בכל מיני כינויי גנאי, כגון "הומו, סוטה מין" ועוד, בפני כל מי ששהה בקליניקה, כולל מטופלים של הרופא,  לשלם לבעלה פיצויים בסך של 100,000 ₪. 

תביעת נזיקין בגירושין בגין בגידה 

אין ספק שבגידה במסגרת קשר הנישואין עלולה לפגוע מאד בבן הזוג הנבגד ולגרום לו לנזקים כבדים וקשים, ועל כן לכאורה ניתן להגיש תביעת פיצויים גם בגין בגידה וניאוף.

אולם, בית המשפט העליון קבע בתיק ע"א 8489/12 שבגידה בין בני זוג לא תוכר כעילת תביעה נזיקית, מהטעם  לפיו התחייבות בני זוג לקבל על עצמם את האיסור של "לא תנאף" נמצאת במישור החברתי-מוסרי-דתי, ואין לייבאה אל תוך המשפט האזרחי, וכן בשל החשש להצפת בתי המשפט בתביעות בגין עילת הבגידה נוכח שכיחותה הגבוהה יחסית בימינו, כמו גם בשל החשש לפגיעה בהתפתחותם התקינה של ילדיהם המשותפים של בני הזוג עקב החיטוט המשפטי בפרטי הבגידה בין הוריהם. עוד נקבע כי ציבור המתדיינים בארץ, שהולך וגדל עם השנים, צריך להפנים כי "ההליך המשפטי אינו תרופה לכל מכאוב". 

תביעת נזיקין בגירושין בגין אלימות 

לא מעט קשרי נישואין עולים על שרטון בשל אלימות בין בני הזוג, לרוב מאחר שהבעל נוקט באלימות פיזית/נפשית/כלכלית כלפי האשה. 

אין ספק שנקיטת אלימות בין בני זוג, במיוחד כשהיא ממושכת, מהווה עילה מוצדקת להגשת תביעת נזיקין בגינה, וזאת בשל הנזקים השונים והמגוונים שהיא עלולה לגרום לבן הזוג שנופל קורבן לאלימות. מדובר, למשל, בנזקים פיזיים-בריאותיים, אובדן כושר עבודה, הפסדי השתכרות, נזקים נפשיים, פוסט טראומה, ועוד. 

לעתים תביעה כזו תוגש לבית המשפט לאחר הגשת תלונה במשטרה וניהול משפט פלילי כנגד הנתבע האלים. במקרה כזה, ככל שהנתבע יורשע בתום המשפט הפלילי שהתנהל נגדו, אזי פסק הדין במשפט הפלילי יהיו קביל כראיה לכאורה  במסגרת המשפט האזרחי- נזיקי נגדו הן לגבי הממצאים העובדתיים שנקבעו בו והן לגבי המסקנות המופיעות בו. 

בתיק תמ"ש 48940-07-20 ל.ש. נ' נ.ש. חייב בית המשפט בעל שהתעלל באשתו במשך 36 שנה, ונקט כלפיה אלימות פיזית, נפשית, ומינית,  שגרמה לה לפוסט טראומה ונכות נפשית בשיעור של 40%, לשלם לה פיצויים בגין כאב וסבל והוצאות רפואיות בסך של 160,000 ₪.