מהן העילות לפסילת צוואה? ככלל, קיימים שני סוגים של עילות לביטול צוואה:
עילות לפסילת צוואה טכניות – עילות טכניות הינן עילות שעוסקות בפגמים טכניים-צורניים שנפלו באופן עריכת הצוואה, וזאת בניגוד להוראות חוק הירושה. במקרים מסויימים ניתן להכשיר את הצוואה ולתת לה תוקף למרות שנפלו בה פגמים טכניים.
עילות לפסילת צוואה מהותיות – עילות מהותיות הינן עילות שעוסקות בפגמים מהותיים שנפלו לגבי עריכת הצוואה, לרבות בכל הקשור לרצונו החופשי של המצווה וכשירותו לערוך צוואה, וכן בהתייחס לתוכן המהותי של הוראות הצוואה. בניגוד לפגמים הטכניים, לא ניתן להכשיר צוואה שנפל בה פגם מהותי.
עילות טכניות לפסילת צוואה
סעיפים 19, 20, 22, ו-23 לחוק הירושה מפרטים את התנאים לעריכת כל סוג צוואה: צוואה בכתב יד, צוואה בעדים, צוואה בפני רשות, וצוואה בעל פה/"שכיב מרע".
לדוגמא, צוואה בכתב יד צריכה להיכתב כולה בידי המצווה, כולל תאריך וחתימה, ואילו צוואה בעדים צריכה, בין היתר, להיחתם על ידי המצווה בפני שני עדים כשרים ובגירים.
לפיכך, ככל שהתנאים הצורניים לגבי אופן עריכת צוואה כלשהי, לפי סוגה הספציפי, לא מולאו כדין, אזי הדבר יכול להוות עילה טכנית לפסלות הצוואה.
אולם, יחד עם זאת, סעיף 25 לחוק הירושה מאפשר לבית המשפט בכל זאת לתת תוקף לצוואה שנפל בה פגם טכני, וזאת בכפוף לקיומם של שני התנאים המצטברים הבאים: לבית המשפט לא היה ספק שהצוואה משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה, וכל מרכיבי היסוד שלה התקיימו.
לכל סוג צוואה יש מרכיבי יסוד משלו:
צוואה בכתב יד
הצוואה נכתבה כולה, מראשיתה ועד סופה, בכתב ידו של המצווה.
צוואה בעדים
הצוואה נערכה בכתב (לאו דווקא כתב יד, אפשר גם כתב מודפס), והמצווה הביאה בפני שני עדים.
צוואה בפני רשות
הצוואה נאמרה בפני רשות על ידי המצווה עצמו, או הוגשה לרשות על ידי המצווה עצמו.
צוואה בעל פה
הצוואה נאמרה בעל פה על ידי המצווה עצמו, בפני שני עדים ששומעים את לשונו (כלומר, מבינים את שפתו), בעת שהיה שכיב מרע או בעת שראה את עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות.
עילות מהותיות לפסילת צוואה
העילות המהותיות לביטול הצוואה עוסקות בפגמים שנפלו בכשירות הנפשית/קוגניטיבית של המצווה לערוך את הצוואה לפי רצונו החופשי והאמיתי, או תוכן הוראות הצוואה.
סעיף 26 לחוק הירושה: פגמים שמתייחסים למצבים שבהם המצווה לא היה כשיר לערוך את הצוואה, מאחר שהוא היה קטין, או הוכרז פסול-דין, או שהוא לא ידע להבחין בטיבה של צוואה, כלומר, שעקב מצבו הלקוי הוא בכלל לא הבין שהוא חותם על צוואה, על כל ההשלכות שכרוכות בכך.
סעיף 30(א) לחוק הירושה: הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית.
סעיף 30(ב) לחוק הירושה: הוראת צוואה שנעשתה מחמת טעות. אם אפשר לקבוע בבירור מה היה המצווה מורה בצוואתו אלמלא הטעות, בית המשפט מוסמך לתקן את הטעות בהתאם. אם הדבר אינו אפשרי, ההוראה תבוטל.
לגבי עילות לפסילת צוואה הנוגעות בביטול, לפי סעיף 30(א) או 30(ב) לחוק, יש לשים לב שסעיף 31 קובע כי "עברה שנה מהיום שהאונס, האיום, ההשפעה הבלתי הוגנת או התחבולה חדלו לפעול על המצווה, או מהיום שנודע למצווה על התרמית או הטעות, והיה בידי המצווה לבטל את הצוואה ולא עשה כן, לא יהיה עוד באותו פגם כדי ביטול הוראת הצוואה או תיקונה."
סעיף 33 לחוק הירושה: הוראת צוואה סתומה, כלומר, הוראה שאינה ברורה, ולא ניתן להבין ממנה למי ציווה המצווה את עזבונו, או מה הוא ציווה, או שלא ניתן להבין את משמעותה.
סעיף 34 לחוק הירושה: הוראת צוואה שביצועה הינו בלתי חוקי, או בלתי מוסרי, או בלתי אפשרי.
סעיף 35 לחוק הירושה: הוראת צוואה שמזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, חוץ מצוואה בעל פה. .
נטל ההוכחה בהליך, עילות לפסילת צוואה
נטל ההוכחה לפסלות הצוואה מוטל על מי שמתנגד לצוואה, ומבקש לפסול אותה, וזאת לפי הכלל הבסיסי לפיו יש לכבד את רצון המצווה כפי שהוא בא לידי ביטוי בצוואתו.
לפיכך, על מי שמתנגד לצוואה לא רק לנמק את התנגדותו בעילת פסלות לפי חוק הירושה, אלא עליו גם להוכיח אותה אותן באמצעות ראיות משמעותיות, שיש בכוחן לשכנע את בית המשפט שאכן יש מקום לפסול את הצוואה.
* מעודכן לשנת 2024
