מה קורה לחובות נפטר עם מותו?
כאשר חייב מת, חובות נפטר אשר היו לו ערב מותו לנושים כלשהם אינם בהכרח מתבטלים ו- "מתים" עמו אוטומטית, אלא הם יכולים לרבוץ על עזבונו, ככל שיש לו כזה. אם בחייו של החייב כבר החלו להינקט הליכים משפטיים לגביית חובות הנפטר, גם הליכים אלו לא יתבטלו בהכרח אוטומטית עם מותו.
סעיף 104 לחוק הירושה מעניק עדיפות לפרעון החובות של המוריש מתוך נכסי העזבון, לפני חלוקתם בין יורשיו. לפיכך, ככל שהמוריש הותיר נכסים כלשהם אחריו, אזי לפני שנכסים אלו יוחלקו בין יורשיו, יש בראש ובראשונה לפרוע את חובותיו מתוך נכסים אלו, ורק אם יוותרו נכסים כלשהם לאחר פרעון החובות, ניתן יהיה לחלקם בין יורשיו.
המשמעות היא שלפני לפני חלוקת העיזבון ליורשים, יש לפרוע ולהחזיר את החובות שהמוריש חייב לנושים, אם כי אך ורק מתוך כספי העיזבון ונכסיו. מצד שני, אם גובה החובות לנושים עולה על גובה כספי העיזבון ונכסיו, היורשים לא יהיו חייבים לשלם מכספם לנושים את יתרת החוב שעולה על שווי העיזבון.
לעתים יש מקרים שלמוריש יש חובות עתידיים שזמן פרעונם טרם הגיע, או חובות על תנאי, שהתנאי לגביהם טרם התקיים, ועל כן עובדה זו עלולה לכאורה לעכב את חלוקת נכסי העיזבון. אולם, סעיף 102 לחוק קובע כי "חוב מחובות המוריש שלא הגיע זמן פרעונו וחוב על תנאי רשאי בית המשפט, אם ראה סיבה לכך, להורות שיובטח או שיסולק כפי שיקבע, אף לפני זמן הפרעון או בטרם התקיים התנאי." לפיכך, במקרה כזה, יש לפנות לבית המשפט בבקשה שיורה שחוב עתידי או חוב על תנאי, יובטח או יסולק אף לפני זמן פרעונו.
מהו סדר העדיפות לפירעון חובות נפטר?
סעיף 104 לחוק הירושה קובע כי יש לפרוע את חובות העיזבון לפי סדר העדיפות שלהלן:
- הוצאות הלווית המוריש, קבורתו, והצבת מצבה על קברו, לפי הנהוג באותן נסיבות.
- הוצאות הוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה, והוצאות ניהול העזבון במידה שהן חלות על העזבון.
- כל החובות שהמוריש היה חייב ערב מותו ואשר לא התבטלו במותו, לרבות סכום שמגיע לאשתו לפי כתובה במידה שהוא אינו עולה על סכום סביר.
- מה שמגיע לבן-זוגו של המוריש לפי עילה הנובעת מקשר האישות, פרט לכתובה, ומה שמגיע לבן זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק.
כלומ, לפרעון הוצאות ההלוויה והוצאת צו ירושה/קיום צוואה של המוריש יש עדיפות על פני חובות המוריש, אולם לחובות המוריש יש עדיפות על פני חוב מזונות של המוריש, ולמה שמגיע לבן זוגו של המוריש לפי חוק יחסי ממון או הסכם ממון לפי חוק זה.
מהו סדר העדיפות לפירעון חובות המוריש?
סדר העדיפות לפרעון החובות שהיו למוריש ערב מותו ואשר לא התבטלו עם מותו הינו כדלקמן:
למסים ותשלומי חובה אחרים יש עדיפות על פני חובות אחרים של המוריש, בהתאם להוראות החוקים שדנים בהם.
לחובות מובטחים שהיו למוריש ערב מותו יש עדיפות על פני חובות לא מובטחים שהיו לו ערב מותו. סעיף 101 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 קובע כי "חוב מחובות המוריש שהיה מובטח ערב מותו, אין הוראות חוק זה פוגעות בגבייתו מתוך הבטוחה". לפיכך, כאשר מדובר בחוב של המוריש שמובטח בבטוחה כלשהי, כגון שיעבוד, ניתן לממש את הבטוחה ולגבות את החוב באמצעות הבטוחה גם לאחר מות המוריש, וזאת מבלי שהוראות חוק הירושה יפגעו בה ובזכות הקדימה שלה ככזו. כלומר, חוק הירושה קובע שזכותו של הנושה בעל הבטוחה גוברת לא רק על זכויות היורשים של המוריש, אלא גם על זכויותיהם של נושים אחרים של המוריש אינם מבוטחים.
חובות עיזבון בעלי עדיפות שווה ייפרעו מנכסי העיזבון לפי יחס הסכומים שלהם.
מי נושא באחריות לפירעון חובות הנפטר?
האחריות לביצוע פרעון חובות העיזבון מוטלת על היורשים של המוריש, אלא אם כן יש למוריש מנהל עיזבון, שאז האחריות מוטלת עליו.
כדי לממש אחריות זו, עליהם לפרסם הודעה בעיתון שמודיעה על מות המוריש, ומזמינה את נושיו להגיש תביעות חוב בפניהם במשך לפחות 90 יום לפני חלוקת העיזבון.
עם זאת, אם נודע ליורשים/מנהל העיזבון בדרך אחרת על קיום חוב כלשהו, אין בפרסום ההודעה הנ"ל כדי לפטור אותם מאחריותם לסילוק חוב זה (סעיפים 99 ו-123 לחוק הירושה).
איך פורעים את חובות הנפטר מתוך נכסי העיזבון?
אופן פרעון חובות המוריש מתוך נכסי העיזבון תלוי במועד פרעון החובות, לפני או לאחר חלוקת העיזבון בין היורשים.
פרעון חובות המוריש לפני חלוקת העיזבון ליורשים:
פרעון החובות יבוצע אך ורק מתוך עזבון המוריש. אם העיזבון יספיק לכסות חובות המוריש, ואף תישאר יתרה, היורשים יקבלו את היתרה ויחלקו אותם ביניהם לפי צו הירושה או צו קיום הצוואה. אם העיזבון לא יספיק לכסות את חובות המוריש, היורשים לא יצטרכו להשלים את ההפרש מכספם. אולם יורש שהעביר או שיעבד את חלקו בעיזבון לפני שהעיזבון חולק, לא יהיה פטור מאחריותו לחובות העיזבון.
פרעון חובות המוריש לאחר חלוקת העיזבון ליורשים:
יש לבדוק האם היורשים פעלו כדין לפני חלוקת העיזבון, כלומר, האם הם פרסמו מודעה לנושים, נתנו להם שהות של לפחות 90 יום להגיש תביעות חוב לפני חלוקת העיזבון, ופרעו את החובות לפי תביעות החוב שהוגשו להם, או לאו:
(1) אם היורשים פעלו כדין – היורשים לא יהיו חייבים לפרוע את החובות הללו באופן אישי, אלא אם כן הוכח שמדובר בחובות שהיורשים ידעו עליהם בזמן חלוקת העיזבון, שאז הם יצטרכו לפרוע אותם באופן אישי, אם כי רק עד לגובה שווי הנכסים שהם קיבלו מהעיזבון.
במקרה כזה, אם הנושה הודיע על תביעת החוב שלו תוך 90 הימים, הוא יוכל להגיש נגד היורש תביעה בגין מלוא סכום החוב, אם כי עד לגובה אחריותו של היורש.
אם הנושה לא הודיע על תביעת החוב שלו תוך 90 הימים, וזאת ללא צידוק, הוא להגיש נגד היורש תביעה רק תוך שנתיים מתום 90 הימים, ורק בגין החלק היחסי מסכום החוב, כיחס החלק של אותו יורש בעזבון כולו.
(2) אם היורשים לא פעלו כדין – כל יורש יהיה אחראי באופן פרטי לפרעון החובות שלא סולקו וזאת עד לשווי כל העיזבון בזמן החלוקה, אלא אם כן הוא יוכיח שהוא לא ידע על חוב מסויים בזמן החלוקה, שאז הוא יהיה אחראי לפירעון אותו החוב רק עד לשווי הנכסים שהוא עצמו קיבל מהעיזבון.
* מעודכן לשנת 2024
