מזה הסכם קדם נישואין?
"הסכם קדם נישואין", או "הסכם טרום נישואין", או "הסכם ממון לפני נישואים", הינם כולם כינויים להסכם שנערך בין בני זוג לפני שהם נישאים זה לזה, וזאת על מנת להסדיר מראש ומבעוד מועד סוגיות שונות שנוגעות לקשר הנישואים שלהם.
מדובר בסוגיות שנוגעות הן לחיי הנישואים של בני הזוג, כגון האופן לפיו הם מעוניינים לחנך את ילדיהם לעתיד, והן בסוגיות שנוגעות לסיום הנישואים שלהם, כגון מתן הגט, חלוקת הרכוש, תשלומי המזונות, משמורת הילדים, וכיו"ב.
אגב, את כל הסוגיות הללו ניתן להסדיר במסגרת הסכם שייערך גם לאחר טקס החתונה ובמהלך חיי הנישואים, או עם סיום הנישואים ובמהלך הליכי הגירושין. עם זאת, במקרים רבים מומלץ לערוך הסכם זה דווקא לפני הנישואים וטקס החתונה, וזאת וכפי שיוסבר להלן.
למה מומלץ לערוך לפני החתונה הסכם קדם נישואין?
מטבע הדברים, זוגות רבים לא ששים לעסוק בסוגיות רגישות כגון אופן חלוקת הרכוש או תשלומי המזונות במקרה של גירושים, וזאת דווקא בתקופה הכי רומנטית של הקשר ביניהם, זמן קצר לפני נישואיהם. ככלות הכל, אך טבעי הוא שאף אחד לא מתלהב לדון בנסיבות סיום הקשר בינו לבין בחיר לבו, ועוד בדיוק כאשר הוא עומד להינשא לו.
אולם, ניסיון החיים שלעתים הסכם כזה הינו מחוייב המציאות, וזאת על מנת לאפשר לצדדים לתאם ציפיות ביניהם מבעוד מועד, ועוד לפני שהם נישאו זה לזה באופן פורמאלי, ובכך לחסוך מהם מחלוקות מיותרות לאחר מכן, ולרבות וקרבות מכאיבים ויקרים במועד סיום הנישואים.
אמנם, הדיון בסוגיות הכספיות והאחרות איננו בדיוק רומנטי ומלבב, אולם עדיף לדון בסוגיות הללו כאשר היחסים בין הצדדים עדיין טובים ורגועים, כך שהם יכולים לקבל בנושאים החלטות מושכלות ובשיקול הדעת, ומבלי שהן יושפעו מרגשות כעס, עלבון, נקמה, וכיו"ב.
הסכם קדם נישואין עשוי, איפוא, להעניק לצדדים ביטחון, בהירות, וודאות מראש לגבי הזכויות שמגיעות לכל אחד מהצדדים, כמו גם החובות שמוטלות עליו כלפי בן הזוג השני, וכפועל יוצא מכך גם להעניק להם שקט נפשי.
באלו מקרים מומלץ לערוך הסכם קדם נישואין?
בדרך כלל עריכת הסכם קדם נישואין מומלצת במיוחד במקרים בהם קיים פער משמעותי במצב הכלכלי של בני הזוג, כך שבן הזוג שיש לו נכסים רבים יותר משלו מעוניין להקטין את הסיכון שהוא עלול להיחשף אליו מבחינת חלוקת הרכוש במועד הגירושין.
כמו כן, מדובר למשל במקרים כאשר מדובר בנישואים בגיל מבוגר יחסית, כך שכל אחד מהם כבר צבר נכסים רבים משלו, ולרבות דירת מגורים, או בנישואים שמהווים פרק ב' למי מהצדדים, כך שיש להם ילדים מקשר קודם שהם מעוניינים להגן עליהם ועל זכויותיהם הכלכליות.
לחילופין, ייתכנו מצבים בהם לאף אחד מבני הזוג אין נכסים רבים משל עצמו, אולם מי מהם צפוי לקבל כספים רבים לאחר הנישואים, בין באמצעות קבלת סיוע כספי רב מהוריו לצורך רכישת דירת המגורים, ובין באמצעות קבלת כספי ירושה.
בכל המקרים הללו מומלץ לערוך הסכם קדם נישואים, במיוחד במקרה שבו לפחות אחד מהצדדים מעוניין לשלול מלכתחילה כל אפשרות לכוונת שיתוף בנכסים ששייכים רק לו, כך שהוא לא יצטרך לחלוק אותם עם בן הזוג השני במועד גירושיהם.
כיצד עורכים הסכם קדם נישואין?
כדי לערוך הסכם קדם נישואין, חשוב מאד להיעזר בעו"ד מנוסה ומקצועי שמתמחה בדיני משפחה בכלל ובהסכמי ממון בפרט.
כל אחד מהצדדים יכול להיעזר בעו"ד נפרד שייצג רק אותו, או, לחילופין, שניהם יכולים לפנות לעו"ד אחד שייצג את שניהם יחדיו.
מהו התוכן של הסכם קדם נישואין?
בהתאם לעקרון חופש החוזים, ככלל, הצדדים רשאים לעצב את תוכנו של ההסכם כראות עיניהם, ובלבד שהם הסכימו על תוכנו מרצונם החופשי, ומבלי לקפח חלילה את הזכויות של מי מהם או של ילדיהם לעתיד.
בדרך כלל נהוג להסדיר במסגרת הסכם קדם הנישואין את סוגיות מתן הגט, חלוקת הרכוש, תשלומי המזונות, משמורת הילדים והסדרי השהייה.
תוכן של הסכם קדם נישואין ומתן הגט
לגבי מתן הגט יובהר כי לא ניתן להסכם מראש במסגרת הסכם קדם הנישואין על עצם החובה לתת את הגט, מאחר שהסכמה כזו איננה נחשבת כהסכמה חוקית מבחינת ההלכה. עם זאת, הצדדים יכולים להסכים כל סנקציות בשל סרבנות גט בניגוד לפסק דין של בית הדין הרבני, כגון קנס כספי בגין כל יום של עיכוב במתן הגט.
כיצד מאשרים הסכם קדם נישואין?
בניגוד לרוב ההסכמים, שנכנסים לתוקף עם חתימתם, אזי כדי שהסכם קדם נישואין ייכנס לתוקף, יש לאשר אותו בהתאם לסעיף 2 לחוק יחסי ממון, תשל"ג-1973.
לפי סעיף זה, ניתן לאשר את הסכם קדם הנישואין באמצעות בית המשפט לענייני משפחה, בית הדין הרבני, נוטריון, או רשם נישואין שפועל במסגרת בית הדין הרבני.
אישור ההסכם על ידי מי מהגורמים הללו יינתן רק לאחר שהוא בדק עם בני הזוג, וידא, והשתכנע שהם חתמו על ההסכם מרצונם החופשי, ומתוך הבנה של משמעותו ותוצאותיו.
אישור ההסכם יתן לו תוקף מחוזק, כשל פסק דין. משמעות הדבר היא שניתן יהיה לאכוף את הסכם קדם הנישואין במקרה שהוא יופר, כשם שניתן לאכוף פסק דין, ולרבות באמצעות הליכי ההוצל"פ או הליכים שניתן לנקוט בהם לפי פקודת בזיון בית המשפט.
עם זאת יובהר שכאשר הסכם קדם הנישואין איננו כולל סעיפים שעוסקים בענייני רכוש וכספים, אזי לכאורה אין חובה לפי החוק לאשר אותו כדי שהוא ייכנס לתוקף. אולם, ניתן ומומלץ לאשר גם הסכם כזה, ובכך לאפשר גם את אכיפתו בעת הפרתו כשם שניתן לאכוף פסק דין.
כיצד מערערים על אישור הסכם קדם נישואין?
ניתן לערער על החלטה לאשר את הסכם קדם הנישואין, וזאת בנימוק שההסכם אושר שלא בהתאם להוראות החוק. כלומר, מבלי שהגורם המאשר וידא קודם לכן שההסכם נערך ביניהם מרצונם החופשי ומתוך הבנה של משמעותו ותוצאותיו.
על הסכם שאושר על ידי בית הדין הרבני האזורי, יש לערער בפני בית הדין הרבני הגדול תוך 30 יום מקבלת פסק הדין של בית הדין הרבני האזורי.
על הסכם שאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה, יש לערער בפני בית המשפט המחוזי תוך 45 יום מקבלת פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה.
לחלופין, ניתן לערער גם על החלטה של רושם נישואין לאשר את הסכם קדם הנישואין, וזאת באמצעות הגשת תלונה בפני משרד הדתות.
* מעודכן לשנת 2024
