כאשר בני משפחה נקלעים לסכסוכים משפטיים מסוימים שעוסקים בעיקרם בהליכי גירושין, ועקב כך מעוניינים להגיש תביעות בגינם בפני בית הדין הרבני ו/או בית המשפט לענייני משפחה, עליהם תחילה להגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך משפחתי בפני יחידות הסיוע של אותן ערכאות לפני שהם יוכלו להגיש התביעות הללו. הליך יישוב הסכסוך המשפחתי כולל בעיקרו קיום 4 פגישות מהו"ת בין הצדדים לשם פתרון הסכסוך ביניהם.
כל עוד הליך יישוב הסכסוך מתנהל הצדדים אינם יכולים לפנות לבית הדין/המשפט, למעט בעניינים דחופים מסוימים, שיפורטו בהמשך הדברים להלן. מעבר לכך, רק אם הליך יישוב הסכסוך לא יצלח בסופו של דבר, יוכלו הצדדים להגיש את התביעה בפני בית הדין/המשפט.
הליך יישוב סכסוך משפחתי נועד, איפוא, לנסות תחילה ליישב את הסכסוך בין הצדדים בדרכי שלום ובהסכמה, וזאת על מנת לחסוך מהם את הצורך להגיש תביעות מיותרות ולהתכתש ביניהם במסגרתן, תוך בזבוז זמן, כסף, ואנרגיה נפשית.
ההוראות שמסדירות את הליך יישוב סכסוך משפחתי מעוגנות בחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014, שנכנס לתוקף בשנת 2016, ותקנות הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ו-2016.
לגבי איזה תביעות חלה החובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך?
סעיף 2 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה קובע כי החובה להגיש בקשה ליישוב סכסוך משפחתי חלה לגבי התביעות הבאות:
(1) ענייני נישואין וגירושין.
(2) יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר בין בני הזוג, אך למעט תובענה בענייני ירושה.
(3) מזונות או מדור של בן זוג או של ילד, וכן מזונות או מדור של צעיר (בגיר עד גיל 21), או סכסוך בין צעיר כאמור לבין ההורה שלו או שני ההורים.
(4) כל עניין שנוגע לילד לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, חוץ מתביעה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991, שעוסק בהחזרת ילדים שנחטפו לחו"ל וצו עיכוב יציאה מהארץ לגבי ילדים חטופים.
(5) אבהות או אמהות לגבי ילד, חוץ מתביעה בעניין זה שהוגשה בהסכמת הצדדים.
כפי שניתן לראות, המדובר בעיקר בנושאים שקשורים לגירושין ולתביעות הנלוות לגירושין, כגון חלוקת רכוש, תשלום מזונות, ומשמורת ילדים.
איך מגישים בקשה ליישוב סכסוך?
כדי לפתוח בהליך יישוב סכסוך, יש להגיש טופס בקשה ליישוב סכסוך משפחתי בפני המזכירות של בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים המשותף של הצדדים, ככל שהם עדיין חיים ביחד, או מקום מגוריהם המשותף האחרון, ככל שהם כבר אינם חיים יחדיו.
טופס בקשה ליישוב סכסוך כולל בעיקרו את פרטיהם האישיים של הצדדים. כלומר, מדובר בטופס טכני במהותו, שאינו מכיל תיאור עובדות או טענות לגבי הסכסוך בין הצדדים.
בנוסף יש לשלם אגרה (בסך של 103 ₪, נכון לשנת 2022), אולם מעבר לכך ההליך ביחידת הסיוע אינו כרוך בעלות נוספת.
עם הגשת טופס הבקשה חל עיכוב הליכים בין הצדדים.
משמעות עיכוב ההליכים הינה שהצדדים אינם רשאים לפנות לבית הדין/המשפט, למעט בעניינים הדחופים הבאים:
- טופס בקשה ליישוב סכסוך לאישור פעולה דחופה רפואית בילד קטין, כגון בדיקה, טיפול ואשפוז פסיכיאטרי דחוף, וזאת כאשר אין הסכמה בין ההורים לגביה.
- בקשה להנפקת דרכון ואישור יציאת ילד קטין לחו"ל לצורך קיום פעילות חינוכית קבוצתית.
- בקשה דחופה בעניין מזונות או בעניין הבטחת קשר של ילד קטין עם כל אחד מהוריו, כאשר תקופת ההמתנה עד לקיום לפגישת המהו"ת הראשונה תגרום נזק לצדדים או לילדיהם. על בית המשפט לתת החלטה בבקשה זו תוך14 ימים מיום הגשתה.
- תביעת גירושין דחופה כשהנתבע שמתגורר בחו"ל נמצא בישראל, או בנסיבות מיוחדות אחרות, וזאת כאשר ההמתנה לתקופת תום עיכוב ההליכים עלולה למנוע את התרת הנישואין בין הצדדים.
- בקשה לצו עיקול זמני או צו זמני לעיכוב יציאה מהארץ, לצורך שמירת המצב הקיים.
פגישות המהו"ת
לאחר הגשת טופס הבקשה ליישוב סכסוך, הצדדים יזומנו ל-4 פגישות מהו"ת ("מידע, הכרות, ותיאום") באמצעות יחידת הסיוע. הפגישות צריכות להתקיים תוך 45 יום מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, אולם ניתן להאריך תקופה זו פעם אחת ב-15 יום נוספים.
במסגרת פגישות המהו"ת ינסו עובדי יחידת הסיוע לגשר בין הצדדים ולסייע להם לפתור את הסכסוך ביניהם בדרכי שלום ובהסכמה. מדובר בעובדים מקצועיים בעלי עיסוקים שונים, כגון פסיכולוגים, עובדות סוציאליות, ועו"ד, שהוכשרו לטפל בבני זוג שנמצאים בהליכי גירושים ולגשר ביניהם.
חשוב להבין שההזמנה לפגישות המהו"ת נחשבת כהזמנה לבית המשפט, ולכן חובה להתייצב אליה. לא ניתן להתחמק ממנה או לסרב להתייצב אליה. מי שלא התייצב לפגישה חשוף לקבלת הוצאות, ולמחיקת בקשה ליישוב סכסוך שהגיש.
לפגישת מהו"ת הראשונה הצדדים צריכים להתייצב ללא עורכי דין שמייצגים אותם, אולם הם יכולים להזמין אותם להצטרף ליתר הפגישות.
במסגרת הפגישות יינתן לצדדים מידע על ההליכים המשפטיים שישנם כיום לצורך יישוב סכסוכים משפחתיים, וכן מידע על הדרכים החילופיות הקיימות ליישוב הסכסוכים הללו בדרכי שלום והסכמה, כגון הליכי גישור, טיפול זוגי, וכיו"ב.
בהמשך עובדי יחידת הסיוע יערכו היכרות עם הצדדים כדי להבין מהם הצרכים והרצונות של כל אחד מהם, ומהי טובת ילדיהם המשותפים, ולאחר מכן תיקבע לצדדים תוכנית שמתאימה להם לצורך המשך ההליך, וכן ייקבעו הסדרים מוסכמים ביניהם לגבי הילדים.
אם ההליך יסתיים בהצלחה, פגישת המהו"ת האחרונה תוקדש לגיבוש הסכם גירושין בין הצדדים, בכל הנוגע לעצם הגירושין, והסוגיות הנלוות, כגון מזונות, חלוקת רכוש, ומשמורת ילדים. לחלופין, ניתן להפנות את הצדדים לגורם חלופי שיסייע להם לפתור את הסכסוך ביניהם, ובמידת הצורך גם להגיע להסכם גירושין.
סיום הליך יישוב הסכסוך
אם הליך יישוב הסכסוך הסתיים בהצלחה כך שהצדדים גיבשו במסגרתו הסכם גירושין, באפשרותם להגיש בקשה לאישור ההסכם ומתן תוקף של פסק דין בפני בית הדין הרבני או בית המשפט למשפחה.
אם הליך יישוב הסכסוך לא הסתיים בהצלחה, אזי הצד שהגיש את הבקשה ליישוב הסכסוך רשאי כעת להגיש תביעת גירושין רגילה או כל תביעה רלוונטית אחרת כנגד הצד השני בפני בית הדין/המשפט המוסמך לפי בחירתו, וזאת תוך 15 יום ממועד סיום תקופת עיכוב ההליכים.
אם אותו צד לא יגיש בפרק זמן זה את התביעה, או שהוא יגיש בפרק זמן זה תביעה רק לגבי חלק מהסוגיות הנלוות לגירושין, אזי הצד השני יהיה רשאי כעת להגיש תביעה מטעמו בפני בית הדין/המשפט.
