אחת השאלות, או שמא נאמר החששות, שמעסיקות במיוחד אנשים מבוגרים וקשישים הינה מי ידאג להם וכיצד הוא יטפל בענייניהם האישיים במקרה שבו הם חלילה ייאבדו את היכולת לטפל בהם בעצמם מכל סיבה שהיא, לרבות עקב דמנציה ובעיות בריאות אחרות ומתלבטים בין ייפוי כוח מתמשך או אפוטרופוס.
למותר לציין שמדובר בחשש מאד טבעי, אנושי, ולגיטימי. כל אחד מאיתנו מעדיף להיות אחראי בעצמו לחייו, ולבחור כיצד לנהל אותם וכיצד לקחת החלטות לגביהם לפי רצונו החופשי ושיקול דעתו הבלעדי. יחד עם זאת, כולנו גם לוקחים בחשבון שככל שמתבגרים, אנו עלולים חלילה להגיע למצב שיימנע מאיתנו לעשות זאת בעצמנו, ונצטרך לסמוך על מישהו אחר שיעשה זאת במקומנו, מתוך תקווה שהוא אכן ידאג נאמנה לנו ולצרכינו.
כיום ישנם שני פתרונות חוקיים עיקריים למקרה כזה:
מינוי אפוטרופוס או ייפוי כוח מתמשך
לשני ההליכים הללו "ייפוי כוח מתמשך או אפוטרופוס" יש מכנה משותף בסיסי: מינוי גורם שמוסמך לטפל בענייניו האישיים של אדם שאינו מסוגל עוד לטפל בהם בעצמו עקב הידרדרות כישוריו הקוגניטיביים, לרבות כושר השיפוט, כושר קבלת ההחלטות, וצלילות הדעת שלו באופן כללי.
שני ההליכים הללו גם מוסדרים במסגרת אותו חוק, הוא חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962:
הליך מינוי האפוטרופוס מוסדר בפרק השלישי לחוק הכשרות (מסעיף 33 לחוק ואילך).
הליך עריכת ייפוי כוח מתמשך מוסדר בפרק שני1 לחוק הכשרות (מסעיף 32א לחוק ואילך).
הליך מינוי האפוטרופוס הינו הליך ותיק מאד, ואילו הליך עריכת ייפוי כוח המתמשך הינו הליך חדש יחסית, אשר נולד בסוף שנת 2016, ועדיין לא מוכר היטב בקרב הציבור הרחב.
אולם, זהו כמובן איננו ההבדל היחידי ביניהם, וקיימים לא מעט הבדלים רבים אחרים, שחשוב שכל מי שמתלבט האם יש טעם לערוך ייפוי כוח מתמשך (לעצמו, להוריו, או לכל אדם אחר) יכיר אותם.
במאמר שלפניכם נסביר תחילה מהו ההבדל העיקרי בין שני ההליכים הללו, ובהמשך נציין את יתר ההבדלים המשמעותיים ביניהם.
מהו ההבדל העיקרי בין ייפוי כוח מתמשך למינוי אפוטרופוס?
הליך מינוי אפוטרופוס לאדם מתבצע כאשר אותו אדם כבר איננו מסוגל עוד לדאוג לענייניו בעצמו ולקבל החלטות לגביהם, וזאת על ידי בית המשפט לענייני משפחה, ולבקשת בן/בת זוגו של אותו אדם, קרובו, היועץ המשפטי לממשלה, או בא כוחו.
לעומת זאת, הליך עריכת ייפוי הכוח המתמשך מתבצע כאשר אותו אדם עדיין כשיר לחלוטין לדאוג לענייניו בעצמו ולקבל החלטות לגביהם, ובאופן לפיו הוא זה שממנה לעצמו את הגורם שידאג לענייניו במקרה שאולי בעתיד הוא יחדל מלהיות מסוגל לדאוג בעצמו לענייניו. מבחינה פרוצדוראלית, יש לחתום על ייפוי הכוח בפני עו"ד ולהפקיד אותו אצל האפוטרופוס הכללי.
כלומר, אותו אדם למעשה ממנה לעצמו מעין "אפוטרופוס עתידי" שיטפל בענייניו במקרה שהוא כבר לא יהיה מסוגל בעצמו לדאוג להם. יתרה מכך: הממנה אף יכול לתת למיופה הכוח שלו הנחיות מקדימות מפורטות שיקבעו כיצד יש לטפל בענייניו, לפי העדפותיו ורצונותיו האישיים, אם כי הוא גם יכול להחליט לתת למיופה את מלוא שיקול הדעת כיצד לטפל בהם.
זהו, איפוא, ההבדל העיקרי בין שני ההליכים הללו: אלמנט השליטה.
כלומר, בעוד שבמסגרת הליך מינוי האפוטרופוס, לאותו אדם אין שום שליטה על הליך זה, והוא איננו יכול לקבוע דבר, לרבות מי יוסמך לטפל בו, לגבי איזה עניינים, וכיצד, אזי ייפוי הכוח המתמשך מקנה לאותו אדם שליטה רבה בכל הנושאים הללו, דבר שמעניק לו יתרון משמעותי מובהק על פני הליך מינוי האפוטרופוס: היכולת לקבוע מראש מי יטפל בענייניך בעתיד ככל שלא תוכל לטפל בהם בעצמך, ואף להנחות אותו בדיוק כיצד תרצה שהוא יטפל בהם עבורך.
בדרך זו שומר ייפוי כוח המתמשך על כבודו, רצונו, וצרכיו המשתנים של הממנה, וזאת מבלי לשלול לחלוטין את כוחו המשפטי וההתחשבות ברצונו לכשהוא יהיה במצב של חוסר כשירות, וכן באופן שמעניק לו שקט נפשי עד אז.
הקביעה מראש של זהות מיופי הכוח והנושאים שהוא מוסמך לטפל בהם וכיצד גם מונעת סכסוכים משפחתיים אודות השאלה מי צריך להתמנות כמי שמוסמך לטפל בענייניו של הממנה, וכן מייתרת את השאלה כיצד הוא עצמו היה רוצה שיטפלו בו.
טווח אפשרויות השליטה בעתידו שעומדות בפני מי שעורך ייפוי כוח מתמשך הינו רחב למדי:
מבחינת זהות מיופה הכוח
בראש ובראשונה, הממנה רשאי לבחור בעצמו מי יהיה מיופה הכוח שיטפל בענייניו.
בדרך כלל הממנה יבחר למנות קרוב משפחה שלו שעליו הוא סומך לחלוטין ונותן בו את אמונו, כגון בן/בת זוג או ילד/ה.
באפשרותו גם לקבוע שלמיופה הכוח יהיה חופש פעולה מלא וסמכויות מלאות, או להגביל אותו ולפקח עליו באמצעות קביעת חובת דיווח לקרובי משפחה/אנשים מסויימים, או חובת היוועצות, או חובת קבלת אישור מוקדם מהם לפעולות מסוימות
באפשרותו גם לבחור מספר מיופי כוח, במקום להסתפק במינוי מיופה כוח אחד בלבד, ואף לקבוע האם הם יפעלו יחדיו או בנפרד, מה יהיה היקף הסמכות של כל אחד מהם, מי יכריע במקרה של מחלוקת ביניהם, ומי יפקח עליהם.
באפשרותו גם למנות מיופה כוח חליפי, במקרה שמיופה הכוח המקורי לא יוכל או לא ירצה לשמש בתפקידו כשייפוי הכוח המתמשך ייכנס לתוקף.
מבחינת העניינים המטופלים
הממנה רשאי להסמיך את מיופה הכוח שלו לטפל בענייניו האישיים (כגון איפה הוא יגור: בביתו או בדיור מוגן), ו/או הרפואיים (כגון איזה טיפולים רפואיים הוא רוצה לקבל), ו/או הרכושיים (כגון כיצד ינהלו את חשבון הבנק שלו), כולם או רק חלק מהם.
בנוסף, באפשרותו לתת הנחיות מקדימות לגבי האופן שלפי הוא מעוניין שייטפלו בכל אחד מענייניו.
מבחינת אופן כניסת ייפוי הכוח המתמשך לתוקף
ככלל, ייפוי כוח המתמשך אמור להיכנס לתוקף כאשר הממנה חדל להיות מסוגל להבין ולקבל החלטות לגבי העניין שלגביו ניתן ייפוי הכוח המתמשך, וזאת לפי חוות דעת מומחה בצירוף הצהרה שעל מיופה הכוח למסור בעניין זה לאפוטרופוס הכללי.
יחד עם זאת, הממנה גם רשאי לקבוע את הדרך שבה ייקבע בעתיד שהוא אינו מסוגל להבין בדבר, ולמשל באמצעות חוות דעת מומחה, ובלבד שלא ייקבע שייפוי הכוח ייכנס לתוקפו רק לפי החלטת מיופה הכוח, והוא אף רשאי לקבוע מבחנים שונים לכל עניין.
בנוסף, הממנה יכול גם למנות "מיודעים", כלומר, אנשים שמיופה הכוח יהיה מחוייב להודיע להם על כניסת ייפוי הכוח לתוקף, ולאחר מכן גם על החלטותיו ופעולותיו במסגרת ייפוי הכוח. הממנה גם יכול לקבוע האם הוא מעוניין שקרובי משפחתו יהיו זכאים לקבלת מידע לגביו לפי חוק הכשרות המשפטית, או שהוא מעוניין להגביל את מסירת המידע להם בעניינים מסויימים, שיפורטו על ידו.
מהם ההבדלים הנוספים בין ייפוי כוח מתמשך לבין מינוי אפוטרופוס?
- הליך מהיר וגמיש: בניגוד להליך מינוי אפוטרופוס, הליך עריכת ייפוי הכוח המתמשך נעשה כולו מחוץ לכתלי בית המשפט, ועל כן הוא הרבה יותר מהיר וגמיש ממנו. אין צורך לפנות לבית המשפט, להגיש בקשה למתן צו מינוי, לשלם אגרה, ולהמתין להחלטת שופט בית המשפט שדן בתיק. כל שצריך לעשות הוא לפנות לעו"ד שעבר הכשרה ומוסמך לערוך ייפוי כוח מתמשך, שלהבדיל מהשופט, גם נבחר על ידכם.
- פטור מחובות דיווח לאפוטרופוס הכללי: בניגוד להליך מינוי אפוטרופוס, בהליך עריכת ייפוי הכוח המתמשך אין כל חובות דיווח שוטפות (ומעיקות) לאפוטרופוס הכללי. חובות אלו כוללות הגשת מסמכי פרטה (פירוט נכסי החסוי) וסל מחיה (פירוט הכנסות והוצאות חודשיות של החוסה) סמוך לאחר המינוי, והגשת דו"חות שנתיים מדי שנה בשנה (פירוט כל הפעולות, ההכנסות, וההוצאות שנעשו ברכושו של החסוי).
האם ניתן למנות אפוטרופוס למי שערך ייפוי כוח מתמשך?
לא ניתן למנות אפוטרופוס למי שחתם על ייפוי כוח מתמשך והפקיד אותו אצל האפוטרופוס הכללי, וזאת לפי פסק דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בלוד בתיק רמ"ש 21463-01-19 ע.א נ' י.א.
כאשר מוגשת בפני בית המשפט בקשה למתן צו למינוי אפוטרופוס לאדם כלשהו, עליו להעביר את הבקשה לתגובת האפוטרופוס הכללי, כדי שהוא יבדוק ויודיע לבית המשפט אם אותו אדם הפקיד ייפוי כוח מתמשך המתייחס לאותם עניינים שלשמם התבקש בית המשפט למנות לו אפוטרופוס. ככל שיסתבר שאותו אדם אכן הפקיד ייפוי כוח מתמשך, הבקשה למינוי האפוטרופוס תידחה, ותחתיה יש לבקש להפעיל את ייפוי הכוח המתמשך.
המלצת קריאה – איך בוחרים עורך דין לענייני משפחה
