"ידועים בציבור" הינם בני זוג שמקיימים קשר זוגי שמבוסס על קיום חיי משפחה וניהול משק בית משותף, בדומה לזוג נשוי, אולם מבלי להינשא זה לזו.  

מבחינה הלכתית, היהדות איננה מכירה בקשרי הזוגיות של ידועים בציבור, ועל כן היא איננה חלה עליהם. כתוצאה מכך, בעוד שההלכה מחייבת בעל שנישא לאשתו בנישואים כדת משה וישראל לדאוג למזונות ידועה בציבור, קרי, לפרנס ולממן את צרכיה, כל עוד הם נשואים ועד למתן הגט, ולרבות בתקופת הפרידה שעד למתן הגט, היא איננה מחייבת את גבר שנמצא בקשר של ידועים בציבור לדאוג למזונותיה של בת זוגתו, לרבות במהלך פרידתם. 

החלל ההלכתי הנ"ל עלול ליצור מצב שבו אשה שהייתה תלויה מבחינה כלכלית בידוע בציבור שלה, עלולה לפתע למצוא את עצמה ללא כל אמצעי מחיה בעת פרידתם, ולהתמודד גם עם מצוקה כלכלית, בנוסף למצוקה הנפשית שבדרך כלל כרוכה בפרידה של בני זוג.

את החלל ההלכתי הנ"ל ניתן לפתור באמצעות הוראות הדין האזרחי, וזאת מכח הסכם או פסיקת מזונות משקמים, וכפי שיוסבר להלן. 

מזונות ידועה בציבור מכח הסכם

ראשית, אם נערך הסכם כלשהו בין בני הזוג שידועים בציבור לפיו הגבר התחייב לשלם לאשה מזונות ידועה בציבור בעת פרידה, יש כמובן לפעול בהתאם להוראות הסכם זה. ככל שהבעל מסרב לקיים את הוראות ההסכם ומפר אותו שלא כדין, ניתן לאכוף עליו את ההסכם באמצעות הגשת תביעת מזונות נגדו.

הסכם מזונות ידועה בציבור יכול להיערך בכתב או בעל פה או מכללא, אם כי ברור שהרבה יותר קל להוכיח את קיומו כשהוא נערך בכתב. 

הסכם מזונות ידועה בציבור בכתב יכול להיערך תחת כותרות שונות, כגון הסכם ממון, הסכם זוגיות, הסכם חיים מושתפים, וכיו"ב. יהא אשר יהא שמו של ההסכם, עליו לקבוע שהגבר התחייב לשלם לאשה מזונות בעת פרידתם, כדי שהוא ייאכף על הגבר.

ככל שההסכם לא נערך בכתב, אלא בעל פה או מכללא (מכח התנהגות הצדדים), יש כאמור להוכיח את קיומו. בפסיקת בית המשפט העליון נקבע שהזכות למזונות ידועה בציבור במקרה כזה מבוססת על דיני החוזים, ועקרונות היושר ותום הלב. 

מזונות משקמים לידועה בציבור

אם לא נערך בין הצדדים הסכם כלשהו לפיו הגבר התחייב לשלם לאשה מזונות במקרה של פרידה, אזי במידה שמדובר באשה שהייתה תלויה בגבר באופן משמעותי, אם לא מוחלט, בתקופת קיום הקשר הזוגי ביניהם, ניתן לחייב את הגבר לשלם לה "מזונות משקמים", וזאת מכח הפסיקה. 

מזה מזונות ידועה בציבור מסוג משקמים

מזונות משקמים הינם תשלום שנועד לעזור לאשה שהייתה תלויה כלכלית בבן זוגה, להשתקם מבחינה כלכלית ולממן את הוצאות מחייתה עד שהיא תוכל לשוב לעבודה ולהתחיל לפרנס את עצמה באופן עצמאי. כלומר, לא מדובר בתשלום למשך תקופה בלתי מוגבלת, כי אם לתקופה קצובה בלבד, שאמורה להימשך בין שנה למספר שנים, לפי נסיבות המקרה. 

גם העילה להטלת תשלום המזונות המשקמים מבוססת על דיני החוזים ועקרונות היושר ותום הלב, שמחייבים כל אחד מבני הזוג להתעלם ביושר ובהגינות כלפי השני, לרבות בעת פרידה (רע"א 8256/99 פלונית נ' פלוני). מכאן ניתן להבין, איפוא, שחובת תשלום המזונות המשקמים איננה חלה רק על הגבר, אלא גם על האשה. 

איך מקבלים מזונות משקמים?

המצב האידיאלי כמובן הוא כאשר הגבר מכבד את הוראות הדין ומשלם לאשה מזונות משקמים מיוזמתו. אולם, אם הגבר מסרב שלא כדין לשלם לה מזונות, באפשרותה להגיש נגדו תביעה לקבלת תשלום מזונות משקמים,  וזאת בפני בית המשפט לענייני משפחה. 

כדי לזכות בתביעה, על האשה להוכיח שהיא והגבר אכן היו ידועים בציבור, בהתאם לשני התנאים שנקבעו בפסיקה לעניין זה, קרי, קיום חיי משפחה וניהול משק בית משותף. 

בנוסף, יהיה עליה להוכיח שהיא גם הייתה תלויה בו מבחינה כלכלית במהלך קיום הקשר שלהם ועד לפרידה. כאמור, לא מספיק להוכיח שהצדדים היו ידועים בציבור כדי שהאשה תהיה זכאית לקבל תשלום מזונות משקמים, אלא עליה להוכיח שהיא אכן זקוקה לתשלום זה, מאחר שהיא הייתה תלויה בגבר באופן מוחלט או משמעותי למחייתה, בהיותו המפרנס היחידי או העיקרי שלהם. מטבע הדברים, ככל שהקשר בין בני הזוג היה ארוך וממושך יותר, כך יטה בית המשפט יותר לפסוק לאשה מזונות משקמים, להבדיל מקשר שהיה קצר יחסית.  

איך קובעים את סכום המזונות המשקמים?

כאשר מדובר בקביעת סכום מזונות ידועה בציבור לפי ההלכה לאשה שנישאה לבעלה כדת משה וישראל, אזי יחול הכלל של  "עולה עמו ואינה יורדת." כלומר, יש לקבוע את סכום מזונות האשה בהתאם לרמת החיים שאליה היא הורגלה האשה בתקופת הנישואים, ולא פחות ממנה. 

לעומת זאת, כאשר מדובר בקביעת סכום המזונות המשקמים לאשה שהינה ידועה בציבור, בית המשפט יקבע את הסכום בהתאם לנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה, ולפי קריטריונים מסויימים, ובעיקר לפי רמת התלות הכלכלית שיש לאשה בגבר. כלומר, ככל שהאשה תוכיח שהתלות הכלכלית שלה בגבר הייתה גבוהה יותר, כך ייפסק לה סכום מזונות משקמים גבוה יותר. 

יתר הקריטריונים עוסקים במשך זמן קיומו של הקשר הזוגי בין הצדדים (ככל שהוא ארוך יותר – כך ייפסק סכום גבוה יותר); דפוס היחסים בין הצדדים, האם יש לצדדים ילדים משותפים, פוטנציאל ההשתכרות של האשה, מצבו הכלכלי של הגבר; מידת הפער בין מצבו הכלכלי של הגבר למצבה הכלכלי של האשה;  משך הזמן שיידרש לאשה למצוא עבודה חדשה, שכמובן מושפע מאד מגילה, השכלתה, ומצבה הבריאותי; פוטנציאל ההשתכרות של האשה, ;האם יש לצדדים בני זוג חדשים, ועוד. 

לגבי אופן ביצוע התשלום, בית המשפט יכול לקבוע שהמזונות המשקמים ישולמו לאשה  על ידי תשלומים חודשיים בסכום נקוב וזאת למשך תקופה קצובה, ולמשל, שנה – שנתיים, או שהם ישולמו לאשה באמצעות תשלום אחד, חד פעמי. 

* מעודכן לשנת 2024