גישור בהליכי גירושין שמתנהלים בפני בית הדין הרבני נועד לסייע לבני זוג שמעוניינים להתגרש לנהל מו"מ במטרה להגיע להסכם גירושין שיהיה מקובל על שניהם.
מהו הליך גישור בגירושין?
ככלל, כאשר בני זוג עומדים להתגרש, באפשרותם לערוך ביניהם הסכם גירושין מחוץ לכתלי בית המשפט, ולהגיש אותו לאישור וקבלת תוקף של פסק דין בפני בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה.
במסגרת הסכם הגירושין ניתן להסדיר את כל ענייני הגירושין, הן לגבי עצם הגירושין ומתן הגט, שנמצאים בסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני, והן לגבי העניינים הנלווים לגירושין, חלוקת הרכוש המשותף, תשלומי מזונות לאשה ולילדים, קביעת משמורת הילדים והסדרי השהיה, שנמצאים בסמכות מקבילה של בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה. לאחר אישור הסכם הגירושין, יהיה עליהם גם לפתוח תיק בבית הדין הרבני, וזאת לצורך עריכת טקס הגירושין וסידור מתן הגט.
בהעדר הסכם גירושין, כל אחד מבני הזוג רשאי להגיש תביעת גירושין בפני בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה. אולם, במקרה כזה, בני הזוג יחוייבו תחילה לנהל הליך גישור באמצעות אנשי יחידות הסיוע, במטרה להגיע להסכם גירושין שיהיה מקובל על שניהם, וזאת לפי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014, שנכנס לתוקף ביולי 2016.
כל עוד הליך הגישור מתנהל, יחול עיכוב הליכים שימנע מהצדדים מלפנות לבית המשפט, למעט במקרים דחופים מסויימים. בין היתר, מדובר בהגשת בקשה לאישור פעולה דחופה רפואית בילד קטין כשאין הסכמה בין ההורים לגביה, בקשה לצו עיקול זמני או צו זמני לעיכוב יציאה מהארץ, לצורך שמירת המצב הקיים, ועוד.
לפיכך, לא ניתן להגיש תביעת גירושין לפני שמנהלים קודם לכן הליך גישור. רק אם הליך הגישור ייכשל, ובני זוג לא יצליחו להגיע להסכם גירושין, הם יהיו רשאים להגיש תביעת גירושין.
איך פותחים בהליך גישור בבית הדין הרבני?
כדי להתחיל בהליך הגישור, על אחד מבני הזוג להגיש טופס בקשה ליישוב סכסוך בפני יחידת הסיוע שליד בית הדין הרבני שבאזור מגוריו. מדובר בטופס טכני למדי, שאינו כולל טענות או עובדות כלשהן לגבי הסכסוך בין הצדדים.
בנוסף, עליו לשלם אגרה (סך של 103 ש"ח, נכון לשנת 2022). מעבר לתשלום אגרה זו, הליך הגישור אינו כרוך בתשלום נוסף.
לאחר הגשת טופס הבקשה ליישוב סכסוך, מזכירות יחידת הסיוע תקבע לבני הזוג מועדים לעריכת ארבע פגישות מהו"ת – "מידע, הכרות, ותיאום" במסגרת הליך הגישור. יש לקיים את כל הפגישות תוך 45 יום מיום הגשת הבקשה, אולם ניתן להאריך תקופה זו ב-15 יום.
איך מתנהל הליך הגישור בבית הדין הרבני?
במסגרת הליך הגישור, עובדי יחידת הסיוע, שכוללים עו"ד, פסיכולוגים, ועובדות סוציאליות, יתווכו בין בני הזוג במטרה לסייע להם להגיע להסכם גירושין שיהיה מקובל על שניהם, ויחסוך מהם את הצורך בהגשת תביעה.
עובדי יחידת הסיוע יכולים להיפגש לשם כך עם כל אחד מבני הזוג בנפרד, או עם שניהם יחדיו. בנוסף, עובדי יחידת הסיוע גם רשאים להזמין להליך זה כל אדם אחר שיכול לסייע לפתרון הסכסוך בין בני הזוג, אם כי בכפוף להסכמתם של בני הזוג.
הזמנת בני הזוג לפגישת המהו"ת הראשונה שקולה להזמנתם לבית המשפט, כך שהם חייבים להתייצב אליה, והדבר איננו נתון לבחירתם. אם אחד הצדדים אינו מעוניין בהליך הגישור, עליו בכל מקרה להתייצב לפגישת המהו"ת הראשונה, ולחתום על טופס סירוב להליך הגישור.
בני הזוג רשאים להיות מיוצגים על ידי עו"ד מטעמם במהלך פגישות המהו"ת, חוץ מפגישת המהו"ת הראשונה, שתתקיים בנוכחות בני הזוג ועובדי יחידת הסיוע בלבד. בנוסף, בני הזוג זכאים לקבלת הזדמנות להתייעץ עם עו"ד לפני כל פעם זבה הם אמורים לקבל על עצמם התחייבות משפטית כלשהי במסגרת הגישור.
הליך הגישור כולל כאמור 4 פגישות מהו"ת, שכוללות את הפעולות הבאות:
- מתן מידע לבני הזוג על ההליכים המשפטיים השונים שקיימים לצורך יישוב סכסוך משפחתי, וההשלכות שלהם, לרבות השלכות משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות, וכן מתן מידע על הדרכים ליישוב הסכסוך בהסכמה ולהתמודדות עם השלכותיו, לרבות ייעוץ, גישור, טיפול משפחתי או זוגי, וגירושין בשיתוף פעולה.
- עריכת היכרות עם בני הזוג כדי להעריך ביחד איתם את הצרכים שלהם ושל ילדיהם, ועל מנת לעזור להם לבחור את הדרך המתאימה להם ליישוב הסכסוך בהסכמה.
- עריכת תיאום לצורך קביעת תוכנית מתאימה להמשך ההליך.
איך מסתיים הליך הגישור בבית הדין הרבני?
אם בני זוג הצליחו להגיע להסכם גירושין במהלך הליך הגישור שהתנהל במסגרת יחידת הסיוע שליד בית הדין הרבני, עליהם להגיש את ההסכם בפני בית הדין הרבני לצורך אישורו וקבלת תוקף של פסק הדין.
אם בני זוג לא הצליחו להגיע להסכם גירושין במסגרת הליך הגישור הנ"ל, עליהם להודיע ליחידת הסיוע האם הם מעוניינים בהליך גישור חלופי ליישוב הסכסוך ביניהם או לאו.
במקרה בו בני זוג הודיעו שהם מעוניינים בהליך גישור חילופי, עליהם להסכים ביניהם גם על המשך תקופת עיכוב ההליכים, ולפנות לגורם פרטי שיערוך עבורם את הליך הגישור החילופי, וזאת לבחירתם או בהתאם להמלצת יחידת הסיוע. שכר הטרחה של אותו גורם פרטי ישולם על ידי בני הזוג, אם כי מי שזכאי לקבלת סיוע משפטי מהמדינה, עשוי להיות זכאי גם להשתתפות בשכר טרחה זה.
במקרה בו בני זוג הודיעו שהם לא מעוניינים בהליך גישור חילופי, בן הזוג שהגיש את הבקשה ליישוב הסכסוך רשאי להגיש תביעה בפני בית הדין הרבני/בית המשפט לענייני משפחה תוך 15 יום ממועד סיום תקופת עיכוב ההליכים. אם אותו בן זוג לא יגיש את התביעה כאמור, אזי בן הזוג השני יהיה רשאי להגיש את התביעה.
