לא רבים אולי מודעים לכך, אולם החוק בישראל מאפשר לקרובי משפחה שהיו תלויים במוריש לצרכי מחייתם עד לפני מותו, להמשיך ולקבל תשלום מזונות מעזבונו לאחר מותו.
הזכות לקבלת מזונות מהעיזבון נועדה למנוע מקרובי המשפחה המוריש לחוות גם מצוקה כלכלית, בנוסף לכאב שכרוך באובדן של המוריש.
ההוראות שמסדירות את הזכאות לקבלת תשלומי מזונות מהעיזבון מופיעות במסגרת הפרק הרביעי של חוק הירושה, תשכ"ה-1965.
באילו נסיבות ניתן לקבל תשלום מזונות מהעיזבון?
סעיף 56 לחוק הירושה קובע כי "הניח המוריש בן-זוג, ילדים או הורים והם זקוקים למזונות, זכאים הם למזונות מן העזבון לפי הוראות פרק זה, בין בירושה על פי דין ובין בירושה על פי צוואה."
כלומר, מסעיף זה עולה שקרובי המשפחה שזכאים לקבלת תשלומי מזונות מעיזבון המנוח כוללים את בן/בת הזוג, הילדים, וההורים של המוריש, אם כי בתנאי שהם אכן זקוקים לתשלומי מזונות אלו, להבדיל ממצב שבו הם מסוגלים לפרנס את עצמם באופן עצמאי, וללא כל תלות במוריש.
הזכות לקבלת תשלומי מזונות קיימת בין אם המוריש לא הותיר צוואה, שאז עזבונו יחולק לפי הדין ובכפוף להוצאת צו ירושה, ובין אם המוריש הותיר צוואה, שאז עזבונו יחולק לפי הוראות הצוואה, ובכפוף להוצאת צו לקיום הצוואה.
עם זאת, אם המוריש קבע בצוואתו הוראה ששוללת או מגבילה את זכותם של בני משפחתו לקבלת תשלומי מזונות מעזבונו, אזי הוראה זו תהיה בטלה. כך קובע סעיף 65(ב) לחוק הירושה.
המחוקק הקפיד לחזק ולבצר את הזכות לקבלת מזונות מהעיזבון גם באופן הבא:
ראשית, המחוקק קבע שאם נעשה הסכם לגבי תשלום מזונות מהעיזבון וויתור עליהם בחיי המוריש, הם יהיו בטלים, ואם הם נעשו לאחר מותו של המוריש, הם יהיו טעונים אישור של בית המשפט (סעיף 65(א) לחוק הירושה).
שנית, המחוקק קבע שלא ניתן לשעבד את הזכות לקבלת תשלום מזונות מהעיזבון או לעקל אותה, ובנוסף גם לא ניתן להעביר או להוריש אותה למישהו אחר (סעיף 65(ג) לחוק הירושה).
מי זכאי לקבלת תשלומי המזונות מהעיזבון
כאמור, קרובי המשפחה של המוריש זכאים לקבל תשלומי מזונות מעזבונו כוללים את בן זוגו, ילדיו, והוריו, אולם כל אחד מהם זכאי לתשלום מזונות בהיקף אחר, וזאת כאמור בסעיף 57 לחוק הירושה.
היקף זכאות בן זוג לקבלת תשלום מזונות מהעיזבון
היקף הזכאות של בן זוג לקבלת תשלום מזונות מעיזבון המוריש נקבע לפי הסטטוס שלו במועד פטירת המוריש: נשוי למוריש, ידוע בציבור של המוריש, או בהליכי גירושין מהמוריש.
(1) בן זוג שהיה נשוי למוריש במועד פטירתו, זכאי לקבל מזונות מעיזבון המוריש כל עוד הוא נשאר אלמן, כלומר, כל עוד הוא לא נישא מחדש. יחד עם זאת, כאשר מדובר באלמנת מוריש שנישאה מחדש, בית המשפט רשאי לאשר לשלם לה מענק חד-פעמי מהעיזבון, אם נראה לו לעשות כן בנסיבות הענין, ובשים לב לזכויות ילדי המוריש.
(2) בן זוג שהיה ידוע בציבור של המוריש במועד פטירתו, כלומר, הוא חי עם המוריש חיי משפחה וניהל עמו משק בית משותף מבלי שהם יהיו נשואים זה לזה, יהיה זכאי לקבלת מזונות מעיזבון המוריש כאילו הם היו נשואים זה לזה, אולם בתנאי שבשעת מותו של המוריש אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר.
(3) בן זוג שהיה בהליכי גירושין מהמוריש במועד פטירתו, אינו זכאי לקבלת תשלום מזונות מהעיזבון, אם זכותו לקבלת מזונות מהמוריש נשללה במסגרת פסק דין או החלטה עוד בימי חייו של המוריש ולפני פטירתו.
היקף זכאות הילדים לקבלת תשלום מזונות מהעיזבון
הזכות לקבלת תשלום מזונות מהעיזבון מוענקת לכל ילדי המוריש, ולרבות ילד מאומץ, ילד שנולד רק לאחר מות המוריש, או ילד שנולד שלא במסגרת נישואין, ואף נכד של המוריש שהתייתם לפני מות המוריש, או שהדאגה לפרנסתו הייתה על המוריש עד לפני מותו והוריו אינם יכולים לספק לו מזונותיו.
כל ילדי המוריש זכאים לקבל מזונות מעזבונו עד הגיעם לגיל 18. לאחר הגיעם לגיל 18, הם יהיו זכאים להמשיך ולקבל מזונות רק אם בית המשפט קבע שלפי נסיבות המקרה שמן הראוי לקבוע להם מזונות גם מעבר לגיל 18, ובמקרה כזה הם יהיו זכאים לקבלם עד הגיעם לגיל 23.
עם זאת, ילדים נכים של המוריש זכאים לקבל מזונות מעזבונו כל זמן שהם נכים, ילדים חולי נפש של המוריש זכאים לקבל מזונות מעזבונו כל עוד הם חולי נפש, ואילו ילדים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית, זכאים לקבל מזונות מעזבונו לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), תשכ"ט-1969.
היקף זכאות ההורים לקבלת תשלום מזונות מהעיזבון
הורים שהמוריש דאג לפרנסתם עד לפני מותו, יהיו זכאים לקבל מזונות מעזבונו כל ימי חייהם.
מה צריך לעשות כדי לקבל תשלום מזונות מהעיזבון?
סעיף 60(א) לחוק הירושה קובע שכדי לקבל תשלום מזונות מהעיזבון, יש להגיש בקשה בכתב בפני בית המשפט לענייני משפחה וזאת עוד לפני חלוקת העיזבון. יחד עם זאת, בית המשפט רשאי לקבל בקשה לקבלת מזונות מהעיזבון גם עד 6 חודשים לאחר חלוקת העיזבון, בתנאי שהמבקש הוכיח את קיומן של נסיבות שמצדיקות זאת (סעיף 60 (א) לחוק הירושה).
כיצד נקבע הסכום של תשלום מזונות מהעיזבון?
סכום תשלום המזונות מהעיזבון נקבע על ידי בית המשפט, בהתאם לנסיבות הספציפיות של כל מקרה לגופו, ולפי שיקול דעתו הבלעדי של בית המשפט.
המשמעות היא שאם מדובר, למשל, במוריש שהיה לו הסכם לתשלום מזונות עבור ילדיו לגרושתו, אזי אין פירוש הדבר שבית המשפט בהכרח יפסוק לילדיו לאחר מותו את אותו סכום מזונות שנקבע בהסכם זה, אלא הוא יבחן מחדש את כל נסיבות המקרה שבפניו.
לשם כך, על בית המשפט לבחון, בין היתר, גם את הנסיבות שמצויינות בסעיף 59 לחוק הירושה:
- שווי העזבון.
- מה שהזכאי למזונות עשוי לקבל מן העזבון, בין כיורש על פי דין, בין כזוכה לפי צוואה.
- רמת החיים שהייתה למוריש ולזכאי למזונות במועד פטירת המוריש, ובשינוי שחל בצרכיו של הזכאי עקב מות המוריש.
- היקף הרכוש של הזכאי למזונות.
- היקף ההכנסה של הזכאי למזונות מכל מקור שהוא, ובלבד שלגבי בן-זוגו של המוריש לא יתחשב בית המשפט בהכנסתו מעבודתו או ממשלח ידו אלא במידה שהכנסה כזאת שימשה גם ערב מות המוריש לפרנסת המשפחה או לפרנסת בן-הזוג.
- מזונות שהזכאי יכול לקבל על-פי הסעיפים 2 או 3 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959.
- לגבי בן-זוגו של המוריש, במה שמגיע לו לפי עילה הנובעת מקשר האישות, לרבות מה שהאשה מקבלת לפי כתובה.
כיצד ישולם תשלום מזונות מהעיזבון?
סעיף 61(א) לחוק הירושה קובע שבית המשפט רשאי לקבוע שסכום המזונות ישולם או בסכום חד פעמי או בקצבאות.
ממתי ישולם תשלום מזונות מהעיזבון?
בית המשפט רשאי לפסוק שתשלום המזונות ישולם באופן רטרואקטיבי והחל ממות המוריש, ואף לפסוק מזונות זמניים מהעיזבון עד לגמר בירור הבקשה. כך קובע סעיף 60(ב) לחוק הירושה.
