מהי תביעת אבהות? תביעת אבהות הינה תביעה שמוגשת למתן פסק דין שמצהיר שגבר מסויים הינו אביו של ילד מסויים.
ככל שהתביעה תתקבל, ויינתן פסק דין שקובע שאותו גבר הינו אביו של הילד, אזי יחולו על הגבר אותן זכויות וחובות שחלות על אב כלפי ילדו, במיוחד כל עוד הילד הינו קטין, וכפי שיודגם להלן:
- האב יחוייב לשלם מזונות לקטין.
- האב יהיה זכאי לקבל זמני שהות (הסדרי ראיה) עם הקטין .
- האב יהיה זכאי לבקש להיות שותף בהכרעות מהותיות לגבי הקטין, כגון לגבי אופן חינוכו, מקום מגוריו, נסיעות לחו"ל, ועוד.
בנוסף, גם הילד יהיה זכאי לרשת את אביו, לפי הוראות חוק הירושה.
מי יכול להגיש תביעת אבהות?
תביעת אבהות יכולה להיות מוגשת ע"י הוריו של הילד או על ידי הילד עצמו, וזאת כפי שיוסבר להלן:
- התביעה יכולה להיות מוגשת ע"י כל אחד מהוריו של הילד, כאשר לא קיימת ביניהם הסכמה בעניין זה. לדוגמא, תביעה שמוגשת ע"י האם כאשר האב מתכחש לאבהותו על הילד, או תביעה שמוגשת ע"י האב, כאשר האם טוענת שהוא אינו אביו של הילד כי אם גבר אחר.
- התביעה יכולה להיות מוגשת על ידי שני ההורים יחדיו, בהסכמה, ולמשל כאשר הם אינם נשואים זה לזה באופן פורמאלי, והאב לא טרח להירשם במשרד הפנים כאביו של הילד במהלך שנת חייו הראשונה של הילד.
- התביעה יכולה להיות מוגשת ע"י הילד עצמו: כשהוא קטין – באמצעות אפוטרופוס שמונה לו ע"י בית המשפט, וכשהוא בגיר – בעצמו ובאופן עצמאי.
איך מגישים תביעת אבהות?
ככלל, יש להגיש את תביעת האבהות בפני בית המשפט לענייני משפחה שבתחום שיפוטו נמצא מקום המגורים של הילד או מקום המגורים המשותף האחרון של ההורים, ככל שהיה כזה.
לגבי יהודים, לבית הדין הרבני אין כל סמכות לדון בתביעת אבהות.
לגבי מוסלמים, לבית הדין השרעי יש גם סמכות לדון בתביעת אבהות, אך זאת רק כאשר האבהות נדרשת לצורך מתן הכרה בה בציבור המוסלמי בלבד. ככל שהתובע מעוניין שההכרה תהיה תקפה גם כלפי מוסדות המדינה, כגון לצורך הביטוח הלאומי, הגשת תביעת מזונות, וכדומה, יהיה עליו להגיש את התביעה לבית המשפט לענייני משפחה, אשר יפסוק בהתאם לדין המוסלמי.
מבחינה פרוצדוראלית, יש לצרף לכתב התביעה תצהיר שתומך בעובדות הנטענות בכתב התביעה, חתום על ידי התובע ומאומת ע"י עו"ד, ולשלם אגרה.
לאחר הגשת כתב הגנה ע"י הנתבע, ייקבע מועד לדיון, שיתקיים בדלתיים סגורות.
בסיום ההליך יינתן פסק דין שייקבע האם הגבר הנטען הינו אכן אביו של הילד או לאו.
ניתן להגיש ערעור על פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה בפני בית המשפט המחוזי, וזאת תוך 45 ימים מיום מתן פסק הדין.
איך מכריעים בתביעת אבהות?
מטבע הדברים, הדרך היעילה ביותר לקביעת אבהות הינה מתן צו משפטי שיורה על עריכת בדיקה גנטית לפי חוק מידע גנטי, תשס"א – 2000, וזאת כפי שיורחב על כך בהמשך הדברים להלן.
עם זאת, ככל שקיים חשש שבעקבות תוצאות הבדיקה הגנטית הילד יוכרז כממזר לפי ההלכה היהודית (כגון ילד שנולד לאשה שנשואה מגבר שאינו בעלה, שאז הוא יהיה מנוע מלהתחתן לפי ההלכה וכן יהיה חשוף למגבלות הלכתיות נוספות), או כאשר ישנו חשש שעלול להיגרם לו נזק משמעותי לפי הלכה של דת אחרת שהוא משתייך אליה, אזי בית המשפט לא יורה על מתן צו לעריכת בדיקה גנטית (החשש לגרימת נזק לילד הינו גם הסיבה בגינה לא ניתן לעשות בארץ בדיקה גנטית במעבדה ללא קבלת צו מבית המשפט).
כאשר לא כדאי או לא ניתן להוציא צו בדיקה גנטית (למשל, כאשר האב נמצא בחו"ל ומסרב להיבדק), ניתן להגיש תביעת אבהות אזרחית.
מדובר בתביעה שלתוצאותיה אין משמעות מבחינת ההלכה, כי אם כלפי מוסדותיה האזרחיים של המדינה בלבד, כגון הביטוח הלאומי או לצורך הגשת תביעת מזונות, תביעת הסדרי ראיה, וכדומה.
האבהות בתביעה זו תיקבע לא לפי בדיקה גנטית כי אם לפי מסמכים וראיות אחרות. לדוגמא, אם הילד נולד במדינה כלשהי בחו"ל, ניתן להגיש מסמכים שמעידים על הכרה רשמית באבהות עליו מטעם רשויות המדינה שבה הוא נולד, כגון תעודת לידה של הילד שבה רשום שם האב, או תעודה שמעידה על רישום האב כאביו של הילד במרשם האוכלוסין של אותה מדינה, וכיו"ב.
מתן צו לביצוע בדיקה גנטית – תביעת אבהות
כאמור, כאשר אין חשש שבעקבות תוצאות הבדיקה הגנטית הילד יוכרז כממזר לפי ההלכה היהודית, או שייגרם לו נזק משמעותי כבן דת אחרת, וככל שהדבר עולה בקנה אחד עם טובתו של הילד באותו מקרה ספציפי, אזי בית המשפט לענייני משפחה יטה להוציא צו לעריכת בדיקה גנטית לצורך קביעת אבהות ("בדיקה גנטית לקשרי משפחה"), וזאת לפי הוראות חוק מידע גנטי, תשס"א – 2000.
אופן עריכת הבדיקה הגנטית – תביעת אבהות
הבדיקה הגנטית הינה בדיקת DNA פשוטה, לא פולשנית, אשר מתבצעת באחת המעבדות שמורשות לכך בארץ, בד"כ באמצעות דגימת דם, אך לעתים גם באמצעות דגימת רוק או שיער שנמסרת ע"י הנבדקים.
כדי לשפר את דיוק הבדיקה הגנטית, יש לבדוק לא רק את האב והילד, אלא גם את האם.
אם אחד הנבדקים נמצא בחו"ל, ניתן לקחת ממנו את הדגימה בעודו בחו"ל ולשלוח אותה למעבדה בארץ לפי נוהל חו"ל.
הסכמה לביצוע הבדיקה – תביעת אבהות
ככלל, צו הבדיקה הגנטית לא יינתן ללא הסכמת הנבדק.
ולכן, האב או האם רשאים לכאורה לסרב לעבור בדיקה גנטית, אולם אם מדובר בסירוב מטעמים לא סבירים, הסירוב יכול לפעול לחובתו של מי שמתנגד לבדיקה. לדוגמא, אם האב מתנגד לבדיקה, בית המשפט יכול לקבוע שזו ראיה מכרעת לכך שהוא אכן אביו של הילד.
בנוסף, צו לבדיקת קטין, פסול דין או מי שמונה לו אפוטרופוס יינתן רק לאחר קבלת ההסכמה על מי שאחראי עליהם. לגבי קטין מעל גיל 16, צריך לקבל גם את הסכמתו שלו.
אולם, אם מדובר בצו לבדיקת אבהות של הורה-קטין, כלומר, כדי לקבוע האם קטין כלשהו הוא אביו של הילד, בית המשפט יכול להורות על מתן הצו גם ללא הסכמת מי שאחראי על אותו קטין, וזאת במקרה שהקטין בעצמו הסכים לבדיקה.
עריכת בדיקה גנטית בעובר – תביעת אבהות
בית המשפט רשאי אף להורות על ביצוע בדיקה גנטית כאשר הילד טרם נולד, ובעודו עדיין עובר, לאחר ששקל את הצורך בעריכת הבדיקה כבר בתקופת ההריון.
יחד עם זאת, צו זה כפוף לקבלת הסכמת האשה ההרה שנושאת את העובר, לאחר שהוסברו לה הסיכונים שכרוכים בעריכת הבדיקה לה ולעובר. בשל סיכונים אלו, האשה גם זכאית לסרב להסכים לערוך בדיקה גנטית בעובר מבלי שהדבר ייזקף לחובתה לפי החוק.
