האם ניתן להתגרש אם אחד הצדדים מסרב? בכלליות, התשובה היא לא. בדין העברי, הדין הקובע בהליכי גירושין בישראל, נקבע כי כדי להתגרש יש צורך בהסכמה של שני הצדדים, שני הצדדים צריכים להסכים להתגרש, על הבעל לתת את הגט בתוך הסכמה ועל האישה לקבל אותו מתוך הסכמה, אך ישנם מצבים שבהם בית הדין הרבני או בית המשפט יכולים לקבל החלטה שעל בני הזוג להתגרש ולנסות לנקוט באמצעים שיכפו על כל אחד הצדדים לתת גט.
בישראל בית הדין הרבני הוא הרשות האחראית על נישואין וגירושין בין בני זוג יהודיים.
בישראל הגירושין נחלקים לשני חלקים, החלק הראשון הוא חתימה על הסכם גירושין, שלב שבו אפשר להתדיין בבית המשפט או בבית הדין הרבני, והחלק השני המסיים את התהליך, את הליך הגירושין ברבנות או בבית המשפט הוא מתן גט המתבצע רק בבית הדין.
גם אם הערכאה המשפטית החליטה כי על בני הזוג להתגרש, החלטה זו לא מספיקה כדי להפוך אותם לגרושים. הבעל עדיין יכול לסרב לתת גט והאישה יכולה לסרב לקבל גט, ולכן במקרה כזה התשובה לשאלה האם ניתן להתגרש אם אחד הצדדים מסרב? היא לא!
הבשורה הטובה היא שגם במצב זה בית הדין יכול לנקוט נגד סרבני הגט הליכים שרבים הסיכויים שיגרמו להם לתת או לקבל את הגט.
במאמר זה נדון בשאלה האם אפשר להתגרש אם אחד הצדדים מסרב, נבדוק מתי ואיך ינסה בית הדין לכפות גירושין על בני הזוג ונדון בתופעת הבעל הסרבן והאישה הסרבנית.
האם ניתן להתגרש אם אחד הצדדים מסרב – מה קורה כאשר הבעל מסרב להתגרש?
כאשר האישה רוצה להתגרש, אך הבעל אינו מוכן, האישה יכולה לפנות לבית הדין ולהגיש תביעת גירושין. אם תביעת הגירושין תתקבל, בית הדין יקבל החלטה כי על בני הזוג להתגרש.
כדי לקבל החלטה שעל הבעל לגרש את אשתו יש להביא בפני בית הדין או בית המשפט לענייני משפחה עילת גירושין שתצדיק את ההחלטה.
עילות הגירושין הן עילות הבאות להצדיק ולתת לגיטימציה למתן פסק דין המחייב בגט.
יש שני סוגים של עילות. יש עילות גירושין אובייקטיביות ויש עילות גירושין סובייקטיביות.
עילות גירושין אובייקטיביות הן עילות כמו בעל עקר, לבעל יש מחלה או מום גופני שעליהם הוא לא סיפר לאשתו לפני הנישואין ועוד.
עילות גירושין סובייקטיביות הן עילות כמו הבעל בוגד באשתו, הבעל נוהג באלימות כלפי אשתו, הבעל מכור לסמים, הבעל כופה על אשתו לעבור על חוקי התורה ועוד.
האם ניתן להתגרש אם אחד הצדדים מסרב – מה קורה כאשר האישה מסרבת להתגרש?
כדי שבית הדין ייתן פסק דין לגירושין, על אף שהאישה מסרבת להתגרש, צריך הבעל להוכיח כי האישה היא עקרה והיא אינה מסוגלת ללדת ילדים. מצב נוסף שבו בית הדין יכפה על האישה את פסק הדין לגירושים כאשר האישה בגדה בבעלה.
האם ניתן להתגרש אם אחד הצדדים מסרב לגט – הפתרון: הטלת סנקציות על סרבני הגט
כאשר תביעת הגירושין התקבלה והבעל עדיין מסרב לתת גט, בית הדין יכול לכפות עליו סנקציות שיגרמו לו לתת גט לאשתו. בין הסנקציות: שלילת רישיון נהיגה, איסור יציאה מהארץ, הגבלה על קבלת דרכון או על הארכת תוקף הדרכון, הגבלה על האפשרות להיבחר או לשמש במשרה בשירות המדינה, הגבלה על האפשרות לפתוח או להחזיק חשבון בנק או למשוך שיקים מחשבון בנק, הגבלה על האפשרות לעסוק במקצוע שהעיסוק בו מוסדר על פי דין או להפעיל עסק הטעון רישוי או היתר על פי דין כמו למשל, רואה חשבון, עורך דין, רוקח או רופא, לעקל נדל"ן ומיטלטלין, לעקל גמלאות וקצבאות ובמקרים חמורים לבית הדין הרבני יש גם רשות להטיל עונש מאסר על סרבן הגט.
כאשר האישה מסרבת לקבל גט לבית הדין יש סמכות להטיל גם עליה הגבלות וסנקציות כמו צו עיכוב יציאה מהארץ, שלילת רישיון נהיגה, הכרזה על חשבון הבנק של האישה כחשבון מוגבל כדי שאישה לא תוכל למשוך צ'קים מהחשבון ובמקרים קיצוניים יכול בית הדין להטיל על האישה מאסר.
עורך הדין אביטל חורף, עורך דין גירושין בתל אביב, מציין כי את הסנקציות על האישה אפשר להטיל רק באישור נשיא בית הדין הרבני הגדול.
האם ניתן להתגרש אם אחד הצדדים מסרב לגט – הפתרון לגבר: היתר נישואין
בתי הדין לא ממהרים להטיל סנקציות על האישה מאחר שגם במקרה שבו האישה מסרבת לתת גט קיימת דרך עקיפה המאפשרת לבעל להינשא והיא היתר נישואין. כאשר בית הדין מתרשם כי האישה מסרבת ואינה מוכנה לקבל גט, בית הדין יעניק לבעל היתר נישואין שיאפשר לו לשאת אישה שנייה. חשוב לציין כי מבחינת ההלכה, גבר שנישא אחרי שקיבל היתר נישואין, הנישואין תקפים, הבעל יכול להביא ילדים לעולם והם לא ייחשבו כממזרים.
לסיכום, האם ניתן להתגרש אם אחד הצדדים מסרב לגט – כעיקרון לא, אך יש דרכים לפתרון הבעיה.
הרשות האחראית על נישואין וגירושים ליהודים בישראל היא בית הדין הרבני. הדין קובע כי גירושין חייבים להיעשות בהסכמה של שני הצדדים, אך יש מספר עילות שיגרמו לבית הדין לתת פסק לגירושין ויש מספר דרכים איך אפשר לממש את פסק הדין.
