כאשר בני זוג נקלעים להליכי גירושין, מומלץ לכל אחד מהם לערוך צוואה או לעדכן צוואה קיימת במידה שהם אינם מעוניינים שבן זוגם יירש את עיזבונם.

מתי צריך לערוך צוואה באופן כללי?

צוואה הינה מסמך משפטי שבמסגרתו המצווה קובע מי יהיו יורשיו וכיצד רכושו יחולק ביניהם לאחר מותו. 

ככלל, אין חובה לערוך צוואה, מאחר שבהעדר צוואה ניתן להוציא צו ירושה לצורך חלוקת עיזבון המנוח לפי כללי הירושה לפי הדין שמפורטים בחוק הירושה, תשכ"ה-1965. באופן כללי, כללים אלו קובעים שרכושו של המצווה יחולק שווה בשווה בין בן/בת זוגו וילדיו (ובחלקים שווים בין הילדים). 

לפיכך, מומלץ לערוך צוואה כאשר המצווה מעוניין שרכושו יחולק לאחר מותו שלא בהתאם להוראות חוק הירושה. ולמשל, במקרה שבו הוא מעוניין שכל רכושו יועבר לאחר מותו רק לבן זוגו, או רק לילדיו, או כאשר הוא מעוניין להוריש נכס ספציפי, כגון דירת המגורים שלו, ליורש מסויים בלבד, וכיו"ב. 

למה מומלץ לערוך צוואה בהליכי גירושין?

כאמור, חוק הירושה קובע כי עזבונו של אדם יחולק לאחר מותו בין בן זוגו וילדיו. 

לפיכך, כל עוד בני הזוג שמנהלים הליכי גירושין עדיין נשואים מבחינה פורמאלית, ולו על הנייר בלבד, הם יכולים לרשת האחד את השני בהתאם להוראות חוק הירושה. מאחר שהליכי הגירושין עלולים לא פעם להיארך במשך שנים רבות, זו בהחלט אפשרות שיכולה להתרחש. לפיכך, מי שמעוניין למנוע מצב שבו בן זוגו ממנו הוא מעוניין להתגרש יירש אותו לפי הוראות חוק הירושה, צריך לערוך צוואה שבה ייקבע במפורש שרכושו לא יועבר לאותו בן זוג.   

שנית, אם ילדיו של בן הזוג יהיו עדיין קטינים בעת פטירתו, השליטה בחלקם של הילדים בעיזבונו תעבור לאפוטרופוס שלהם, דהיינו, להורה השני שלהם שיישאר בחיים, וזאת לפי סעיף 14 לחוק הכשרות והאפוטרופסות. לפיכך, אם המצווה איננו מעוניין שלבן הזוג שממנו הוא מעוניין להתגרש תהיה שליטה על הכספים שהוא יוריש לילדיו, באפשרותו לערוך צוואה, ובמסגרתה למנות ממנה נאמן שיהיה אחראי על ניהול הרכוש שהוא מוריש לילדיו עד שהם יגיעו לגיל מסויים. בנוסף, באפשרותו גם לקבוע בצוואה הוראות בדבר אופן ניהול הנאמנות וקביעת הדרכים להשקעת כספי העיזבון. 

למה מומלץ לעדכן צוואה בעקבות הליכי גירושין?

כאשר אחד מבני הזוג עורך צוואה במהלך הנישואים, לפני הליכי הגירושין, וכאשר היחסים בין הצדדים היו עדיין תקינים, ברוב המקרים הצוואה תיקבע שחלק מרכושו יועבר לבן זוגו. 

במצב כזה, אם הצוואה לא תעודכן לאחר הליכי הגירושין, התוצאה תהיה שבן הזוג השני יהיה עדיין זכאי לרשת את המצווה לפי הצוואה, וזאת למרות שהם כבר אינם חיים יחדיו. 

כדי למנוע מצב כזה, רצוי לעדכן את הצוואה הישנה, ולערוך צוואה חדשה תחתיה, לפיה בן הזוג השני אינו נמנה על יורשי המצווה. בהיבט הפרקטי, מומלץ לבטל את הצוואה הישנה, ולערוך צוואה חדשה, שבמסגרתה גם יצויין במפורש שהצוואה הישנה בטלה ומבוטלת. 

מה קורה כשיש התנגשות בין הוראות הסכם הגירושין לצוואה? 

בעוד הצוואה קובעת את אופן חלוקת רכושו של האדם לאחר מותו, הסכם הגירושין יכול לכלול הוראות שעוסקות באופן חלוקת הרכוש המשותף לו ולבן זוגו, כאשר שניהם עדיין בחיים. 

עם זאת, ישנם הסכמי גירושין, שאושרו וקיבלו תוקף של פסק דין לפי חוק יחסי ממון, תשל"ג-1973, ואשר כוללים גם סעיפים שחלים בעת פטירתו של אחד מבני הזוג.  לדוגמא, כאשר לבני הזוג יש דירת מגורים שמשותפת לשניהם, יש הסכמי גירושין שקובעים שאם אחד מבני הזוג ילך לעולמו לפני השני, זכויותיו בדירת המגורים המשותפות יועברו לבן הזוג שיישאר בחיים.  

אם אחד מבני הזוג ערך צוואה שבה נכללה הוראה דומה, לא צריכה להיות כל בעיה. אולם, מה קורה כאשר אחד מבני הזוג ערך צוואה שבה הוא קבע הוראה אחרת, לפיה זכויותיו בדירת המגורים לא יועברו לבן הזוג השני כי אם לגורם אחר, ולמשל, למי מילדיו? מי מבין שתי ההוראות הללו, שסותרות זו את זו, תגבר על השניה? האם הוראות הסכם הגירושין או הוראות הצוואה?

ובכן, נכון לשנת 2022, גם הפסיקה של בתי המשפט למשפחה בארץ בנושא זה הינה פסיקה סותרת, ובלתי אחידה. 

יש פסיקה שקובעת שהוראת הצוואה גוברת על הוראת הסכם הגירושין, אך ישנה גם פסיקה שקובעת ההיפך, ולפיה הוראת הסכם הגירושין גוברת על הוראת הצוואה. 

הפסיקה שקובעת שהוראת הצוואה גוברת על הוראת הסכם הגירושין, מסתמכת על סעיף 8 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 שקובע כך: 

"8. עסקאות בירושה עתידית. 

  1. הסכם בדבר ירושתו של אדם וויתור על ירושתו שנעשו בחייו של אותו אדם – בטלים.
  2. מתנה שאדם נותן על מנת שתוקנה למקבל רק לאחר מותו של הנותן, אינה בת-תוקף אלא אם נעשתה בצוואה לפי הוראות חוק זה."

מסעיף זה עולה לכאורה שניתן לקבוע הוראות לגבי עזבונו של אדם אך ורק במסגרת צוואה. לפיכך, ככל שאדם קבע הוראות לגבי עזבונו בהסכם כלשהו, לרבות הסכם גירושין שאושר לפי חוק יחסי ממון, אזי להוראות אלו לא יהיה כל תוקף, והן תהיינה  בטלות, מאחר שהן מנוגדות לסעיף 8 לחוק הירושה.  

מנגד, קיימת פסיקה שקובעת שהוראות הסכם גירושין שאושר לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג גוברות על הוראות חוק הירושה, וזאת לאור כללי הפרשנות החיצוניים שקובעים שחוק ספציפי (חוק יחסי ממון) גובר על חוק כללי (חוק הירושה), ושחוק מאוחר (חוק יחסי ממון) גובר על חוק שמוקדם לו (חוק הירושה), וכן לאור פרשנות פנימית של חוק הירושה. 

לאור האמור לעיל, ומאחר שהפסיקה לגבי התנגשות בין הוראות הסכם גירושין לצוואה איננה אחידה וחד משמעית, מוטב להימנע מלכתחילה מעריכת מסמכים אלו עם הוראות סותרות, או לתקן במקרה הצורך את הצוואה בעקבות עריכת הסכם גירושין.