העברת משמורת מאם לאב הוא אחת מהסוגיות הרגישות ביותר שבהן דן בית המשפט לענייני משפחה או גם בית הדין הרבני. העיקרון המשפטי של חזקת הגיל הרך קובע כי ילדים עד גיל שש יהיו במשמורת אצל האם, אולם לעתים קיימות נסיבות שונות שבגללן מחליט בית המשפט להעביר את המשמורת מהאם לאב. בעבר העברת משמורת מאם לאב הייתה מעשה חריג, אך בשנים האחרונות מתרבות הפסיקות שבהם מחליט בית המשפט להעניק לאב משמורת יחידנית.
במאמר זה נדון בסוגיה הרגישה של העברת משמורת מאם לאב. נביא את הסיבות שבגללן יחליט בית המשפט להעביר את המשמורת לאב, איך מבצעים בפועל את העברת המשמורת וכיצד מתייחס בית המשפט להענקת משמורת יחידנית לאב.
העברת משמורת מאם לאב – מתי יחליט בית המשפט על שינוי המשמורת?
בית המשפט עשוי להחליט על העברת משמורת מאם לאב במספר מקרים:
כאשר האם קיבלה משמורת יחידנית, אך כעבור זמן חלו בחייה שינויים לרעה, שינויים העלולים לפגוע ברווחתם של הילדים כמו לדוגמה, כאשר האם חווה הדרדרות כלכלית, כאשר היא פוטרה מעבודתה והיא כבר מובטלת תקופה ארוכה ומתקשה למצוא עבודה חדשה או כאשר האם הייתה בעלת עסק והעסק התמוטט ועוד. כל אלו ועוד עלולות להיות סיטואציות שבעקבותיהן יחליט בית המשפט על העברת משמורת מאם לאב.
כאשר האם שינתה את אורח חייה בדרך שמקשה על הילדים לשמור על אורח החיים שאליו הם היו רגילים. לדוגמה, כאשר ההורים היו נשואים הם ניהלו אורח חיים דתי, אך כעבור תקופה לאחר הגירושין, האם הפסיקה לנהל אורח חיים דתי או להיפך, בתקופת הנישואין ההורים ניהלו אורח חיים חילוני, אך כעבור תקופה אחרי הגירושין היא החלה לנהל אורח חיים דתי. שינוי אורח החיים של האם עלול לפגוע בילדים ולא לאפשר להם לחיות באותו אורח החיים שבו הם חיו כל הזמן. בנסיבות אלו יכול בית המשפט להחליט על העברת משמורת מאם לאב.
כאשר האם לא מקיימת את זמני השהות של האב כפי שנקבעו בפסק הדין בעת הגירושין. בדרך כלל כאשר האם זוכה למשמורת יחידנית על הילדים, האב זוכה בהסדרי ראייה. במסגרת הסדרי הראייה נקבעים הזמנים והשעות שבהם האב זכאי להיפגש עם ילדיו. כאשר האם מונעת מהאב את המפגש עם הילדים או מקשה מאד על קיום המפגש, יכול בית המשפט להחליט על העברת משמורת מאם לאב.
העברת משמורת מאם לאב כאשר האם נמצאה לא כשירה
כאשר האם נמצאה לא כשירה לגדל את הילדים כמו לדוגמה, כאשר מצבה הנפשי הדרדר, כאשר היא התמכרה לאלכוהול או לסמים או כאשר היא חלתה במחלה קשה אשר פוגעת בתפקוד שלה כאימא, כאשר היא עוברת לעתים קרובות מדירה לדירה ואינה מסוגלת להעניק לילדים יציבות. במצבים אלו ועוד, יכול בית המשפט להחליט על העברת משמורת מהאם לאב.
לעתים העברת המשמורת מהאם לאב מתבצעת מתוך הסכמה בין בני הזוג. ישנם מקרים שבהם האם אינה מעוניינת לגדל את הילדים והיא מעדיפה חופש וחיים חדשים ללא אחריות על גידול הילדים או גם במצבים שמופעלים עליה לחצים ועומסים מהעבודה והיא אינה מצליחה לעמוד ביעדים הסטנדרטיים של גידול הילדים. גם במצבים אלו כאשר העברת המשמורת מתבצעת מתוך הסכמה, חשוב לפנות לבית המשפט ולבקש ממנו לפסוק שהאב יהיה המשמורן היחיד.
בעת הדיון על משמורת ילדים מתחשבים בתי המשפט בטובת הילדים וברצונם. אם לדוגמה, האם עוברת לגור ביישוב מרוחק מהמקום שבו היא גרה כעת ובעקבות זאת הילדים יידרשו לעבור לעיר חדשה, לבית ספר חדש, להתנתק מהחברים ועוד, והם אינם מעוניינים בכך, ישקול בית המשפט את הענקת המשמורת לאב.
כאשר האם סובלת מחוסר מסוגלות הורית ואינה מצליחה לגדל את הילדים ולדאוג לרווחתם, ישקול בית המשפט את הענקת המשמורת לאב. כאשר בית המשפט יחליט להעביר על העברת המשמורת מהאם לאב בשל חוסר מסוגלות הורית, הוא יגבה את ההחלטות בתסקיר של פסיכולוג ושל עובדים סוציאליים.
איך מבקשים העברת משמורת מאם לאב?
כאשר האב מבקש מבית המשפט את העברת המשמורת מהאם אליו הוא צריך להגיש תביעה לבית המשפט.
כאשר העברת המשמורת מהאם לאב אינה מתבצעת בהסכמה בין שני ההורים האב צריך להגיש לבית המשפט הוכחות שונות שבהן הוא יוכיח שהאם אינה יכולה לגדל את הילדים ושטובת הילדים דורשת העברה של המשמורת מהאם אל האב.
את התביעה להעברת המשמורת יכול האב להגיש לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הדתי בהתאם לדת של בני הזוג, לבית הדין הרבני, לבית הדין השרעי או לבית הדין הדרוזי. הפנייה אל בית הדין הדתי חייבת להתבצע בהסכמה של שני בני הזוג.
את התביעה יש להגיש לבית המשפט או לבית הדין הדתי שבתחום שיפוטו נמצא מקום המגורים המשותף של בני הזוג או מקום מגוריהם המשותף האחרון.
מהי גישת בית המשפט על העברת המשמורת מהאם לאב?
מבחינת בית המשפט העברת המשמורת מהאם אל האב מסמלת גישה חדשה של שוויונות. אם בעבר רוב פסקי הדין נטו להעניק את המשמורת לאם בשל חזקת הגיל הרך, כיום מתרבים פסקי הדין שבהם בית המשפט מעניק את המשמורת לאב מלכתחילה או מחליט להעביר את המשמורת שהייתה בחזקת האם לחזקת האב.
לסיכום, העברת משמורת מאם לאב – לאבות יש כוח!
בניגוד לחזקת הגיל הרך הקובעת כי ילדים עד גיל שש יגדלו אצל האם, מתרבות הפסיקות שבהן מחליט בית המשפט להעביר את המשמורת מהאב לאם. במקרים שבהם יתרשם בית המשפט כי טובת הילד דורשת את העברת המשמורת אל האב הוא יעדיף את טובת הילד על פני העיקרון של חזקת הגיל הרך ויעניק את המשמורת לאב.
