צו ירושה הוא צו משפטי שקובע מי הם היורשים לפי הדין של מנוח שלא הותיר אחריו צוואה כשרה, ואשר בדרך כלל ניתן על ידי הרשם לענייני ירושה. יודגש כי צו הירושה אינו עוסק בתכולת העזבון של המנוח ואינו מצהיר מהם הנכסים שנכללים בו, אלא רק מצהיר מי הם היורשים לפי הדין של המנוח, ומה חלקו של כל אחד מהם בעיזבונו, ותו לא.
מתי יש להוציא צו ירושה
ככלל, יש מספר דרכים לחלוקת ירושה של מנוח, ובהתאם לכל אחת מהן נקבע מתי יש צורך להוציא צו ירושה. אם המנוח הותיר אחריות צוואה כשרה, שקובעת מי הם היורשים של המנוח וכיצד יחולק כל עזבונו ביניהם, אזי במקרה כזה יש צורך להוציא צו לקיום הצוואה, וזאת כדי לתת לה תוקף משפטי מחייב ולממש אותה. אם המנוח לא הותיר צוואה כשרה, יש להוציא צו ירושה, שקובע מי הם היורשים של המנוח בהתאם לכללי הירושה לפי הדין שמפורטים בחוק הירושה, תשכ"ה-1965, ואשר כוללים בעיקרם את בן הזוג של המנוח וילדיו. אם המנוח הותיר צוואה כשרה, שאינה מתייחסת לכל נכסי המנוח כי אם רק לחלק מהם, אזי יש להוציא צו קיום צוואה לגבי הנכסים שנזכרים בצוואה, וצו ירושה לגבי יתרת הנכסים שאינם נזכרים בה.
כיצד ניתן להוציא צו ירושה
כדי להוציא צו ירושה, יש להגיש בקשה לצו ירושה בפני הרשם לענייני ירושה או בית הדין הרבני מטעם אחד היורשים לפי הדין של המנוח. בשני המקרים הצו יינתן בכפוף לתשלום שתי אגרות: אגרת פתיחת תיק הבקשה ואגרת הוצאות פרסום הודעה על הבקשה בעיתון וברשומות. אולם, עם זאת, קיימים מספר הבדלים בעניין זה בין הרשם לבית הדין הרבני, וזאת כמפורט להלן:
הסמכות בצו ירושה
הגשת בקשה למתן צו ירושה לבית הדין הרבני על ידי אחד היורשים לפי הדין מותנית בקבלת הסכמת כל יתר היורשים לפי הדין לסמכות השיפוט של בית הדין הרבני לגבי הליך מתן הצו. לשם כך, על היורש שמגיש את הבקשה להחתים את כל יתר היורשים במסגרת טופס הבקשה. לעומת זאת, הגשת בקשה למתן צו ירושה בפני הרשם איננה מותנית בקבלת הסכמת כל יתר היורשים לסמכותו של הרשם לגבי מתן הצו, ואין כל צורך בה.
אופן הגשת בקשת צו ירושה
ניתן להגיש את מסמכי הבקשה לצו ירושה לבית הדין הרבני באופן פיזי (וכן בדוא"ל ופקס), בעוד שלרשם ניתן להגישם הן באופן פיזי (ובדואר רשום) והן באופן מקוון, באמצעות אתר האינטרנט של הרשם.
צורך בדיון לקבלת צו ירושה
לצורך קבלת צו הירושה מטעם בית הדין הרבני יש לקיים דיון בפני בית הדין ובנוכחות כל היורשים לפי הדין. לעומת זאת, אין כל צורך בקיום דיון לצורך קבלת הצו מטעם הרשם.
אופן הגשת הבקשה איך מוציאים צו ירושה מטעם הרשם לענייני ירושה
הוצאת צו ירושה מטעם הרשם לענייני ירושה יכולה להיעשות באמצעות הגשת בקשה למתן הצו באופן מקוון (באמצעות אתר האינטרנט של הרשם) או באופן פיזי בלשכת הרשם שסמוך למקום מגוריו של המנוח לפני מותו (בעמדות קבלת הקהל של הלשכה או בדואר רשום), וזאת כפי שיוסבר להלן.
אפשר להגיש את הבקשה המקוונת כאשר המנוח הותיר יורשים לפי הדין שכוללים צאצאים ובן/בת זוג, או רק צאצאים, או בן/בת זוג ללא צאצאים אך הוריו עדיין בחיים, או שהוריו בחיים ואין לו בן/בת זוג וצאצאים, וחובה להגיש את הבקשה המקוונת כאשר הבקשה מוגשת על ידי עו"ד שמייצג את אחד היורשים הללו.
הליך הגשת הבקשה המקוונת עדיף מאחר שהוא יותר מהיר וגם יותר זול מבחינת גובה אגרת פתיחת התיק. אולם, אם המנוח הותיר יורשים אחרים לפי הדין, כגון אחים או דודים, אין אפשרות להגיש את הבקשה באופן מקוון, ויש להגיש אותה באופן פיזי בלבד.
מסמכי הבקשה לצו ירושה
כדי להגיש את הבקשה למתן צו הירושה, יש למלא את פרטי טופס הבקשה, ולצרף לו את המסמכים הבאים:
1.אם למנוח הייתה ת.ז. ישראלית, אין צורך לצרף תעודת פטירה של המנוח, אולם אם הוא נפטר בחו"ל, יש לעדכן את פטירתו במרשם האוכלוסין של ישראל לפני הגשת הבקשה. אם למנוח לא הייתה ת.ז. ישראלית, יש להמציא תעודת פטירה שלו (מקורית או העתק נאמן למקור). אם אינו בעל ת.ז. ישראלית יש להמציא תעודת פטירה מאומתת כדין. אם לא ניתן להמציא תעודת פטירה יש להגיש בקשה להוכחת מוות בדרך אחרת.
2. תעודת פטירה של כל יורש אחר שנפטר (מקורית או העתק נאמן למקור).
3. אישור על משלוח הודעות על הגשת הבקשה לכל יתר היורשים בדואר רשום או אישורים בכתב שחתומים על ידי כל יתר היורשים לפיהם ידוע להם על הגשת הבקשה.
4. שני שוברים תשלום עבור האגרות בגין פתיחת תיק הבקשה והפרסום בעיתון.
5. תצהירי הסתלקות מעיזבון (מקוריים), ככל שיש יורשים שמסתלקים ומוותרים על חלקם בעיזבון.
6. יפוי כח מטעם היורש ככל שהבקשה הוגשה על ידי עו"ד שמייצג אותו.
הליך טיפול בבקשה לצו ירושה
לאחר הגשת הבקשה לצו ירושה באופן מקוון/פיזי, לשכת רשם הירושה תעביר עותק ממנה לב"כ היועמ"ש לממשלה במשרד האפוטרופוס הכללי, ותפרסם הודעה על הגשת הבקשה בעיתון יומי וברשומות לצורך הגשת התנגדויות לבקשה על ידי כל צד מעוניין, תוך 14 יום מיום פרסום ההודעה.
על ב"כ היועמ"ש לממשלה להגיב לבקשה תוך 45 יום לפי אחת מהאופציות הבאות: אישור הבקשה, שליחת בקשה להשלמת פרטים חסרים, או התנגדות לבקשה.
אם ב"כ היועמ"ש לממשלה יאשר את הבקשה ולא תוגש לה כל התנגדות, צו הירושה יינתן "באופן חלק", וזאת בדרך כלל תוך חודש עד 3 חודשים ממועד הגשת הבקשה.
אולם, אם תוגש התנגדות לבקשה, מטעם היועמ"ש לממשלה או כל צד מעוניין אחר, התיק יועבר לבית המשפט לענייני משפחה, לפי סעיף 67א לחוק הירושה. במקרה כזה, מגיש הבקשה יירשם כתובע בתיק, ואילו מגיש ההתנגדות יירשם כנתבע בתיק. בית המשפט לענייני משפחה ידון בתיק ויכריע בו לפי טענות הצדדים והראיות שיוגשו מטעמם. אם בית המשפט ידחה בפסק דינו את ההתנגדות, הוא יורה על מתן צו ירושה כמבוקש. אם הוא יקבל את ההתנגדות, הבקשה למתן הצו תידחה ולא יינתן צו ירושה.
ניתן לעקוב אחר מצב הטיפול בבקשה באמצעות המערכת מקוונת לאיתור תיקים וביצוע פעולות, באתר הרשם לענייני ירושה online.
אופן הנפקת צו הירושה
עד לספטמבר 2018, הרשם הנפיק את צו הירושה באופן מודפס ושלח אותו בדואר למבקש.
החל מספטמבר 2018 הרשם מנפיק את צו הירושה באופן דיגיטלי בלבד.
הצו הדיגיטלי ישוגר למבקש דרך כתובת הדוא"ל שהוא ציין בבקשה, ובאפשרותו לקבל את הצו גם באזור האישי שלו באתר השירותים והמידע הממשלתי.
הצו הדיגיטלי מועבר אוטומטית גם לגופים ממשלתיים שונים, כגון לשכת רישום המקרקעין (טאבו), רשות מקרקעי ישראל, משרד התחבורה, רשות המסים, רשות התאגידים, משרד החוץ, ואף לבנקים ולחברות הביטוח.
איך מוציאים צו ירושה מטעם בית הדין הרבני
כפי שצוין לעיל, ניתן להוציא צו ירושה גם באמצעות הגשת בקשה למתן הצו בפני בית הדין הרבני שסמוך למקום מגוריו של המנוח לפני מותו. אולם, הוצאת הצו במקרה כזה מותנית בקבלת הסכמה חתומה של כל היורשים לפי הדין לסמכותו של בית הדין הרבני לגבי הוצאת הצו, וזאת על גבי טופס הבקשה, ובקיום דיון בפני בית הדין הרבני בנוכחות כולם, וזאת למרות חתימתם.
בנוסף, לא ניתן להגיש את הבקשה בפני בית הדין הרבני באופן מקוון, כי אם באופן פיזי או בדוא"ל/בפקס (אם כי לשם כך יש למלא ולהגיש טופס בקשה לקבלת כתבי בי"ד בדוא"ל או בפקס).
לפיכך, על מגיש הבקשה למלא את כל פרטיה, להחתים עליה את כל יתר היורשים לפי הדין, ולצרף לה מסמכים נלווים, שכוללים בעיקרם תעודת פטירה של המנוח, יפוי כח במידה שהמבקש מיוצג ע"י עו"ד, ושני שוברי תשלום עבור האגרות בגין פתיחת התיק ופרסום הבקשה בעיתון וברשומות.
מזכירות בית הדין הרבני תקבע מועד לדיון ראשון בתיק וזאת כבר בעת פתיחתו. במועד הדיון, על כל היורשים לפי הדין להופיע בפני בית הדין הרבני, וזאת למרות חתימתם כאמור.
בנוסף יש להמתין לתגובת רשם הירושה לבקשה, אותה עליו להגיש תוך 45 יום ממועד הגשתה, ובלבד שחלפו 15 יום ממועד פרסום הבקשה.
לאחר הדיון, ובדיקת כל הנתונים ע"י ב"כ האפוטרופוס הכללי, וכן בתנאי שלא הוגשה התנגדות לבקשה מטעם רשם הירושה או אדם אחר שתובע חלק מירושת המנוח, בית הדין הרבני יורה על מתן הצו.
* מעודכן לשנת 2024