כאשר הורים לילדים קטינים נפרדים זה ומזה ואינם ממשיכים לחיות עוד יחדיו, אחת הסוגיות המרכזיות שעליהם להסדיר עוסקת בתשלום מזונות הילדים. מדובר בתשלום שעל אחד ההורים (בדרך כלל האב) לשלם להורה השני (בדרך כלל האם), כדי להשתתף במימון הוצאות הגידול והצרכים השונים של ילדיהם המשותפים, וזאת עד הגיעם לגיל 18. יודגש שחובת תשלום מזונות ילדים חלה על שני ההורים בין אם הם היו נשואים או ניהלו קשר זוגי, ובין אם לאו, וזאת כפי שיוסבר להלן.

כיצד ניתן לקבוע את סכום מזונות הילדים?

כמו סוגיות רבות שקשורות לילדים, גם את סכום מזונות הילדים ניתן לקבוע בהסכם או בפסק דין. כלומר, או בהסכמה שתושג בין ההורים, או בפסק דין שיינתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. למותר לציין שעדיף לחלוטין לקבוע את סכום המזונות לפי הסכמה שתושג בין ההורים ומחוץ לכתלי בית המשפט, במקום שהם ייאלצו להיאבק ולהתכתש ביניהם בעניין זה במסגרת תביעת מזונות, תוך בזבוז זמן, כסף, ואנרגיה נפשית, ולא פעם גם תוך פגיעה קשה בילדים עצמם. 

 

קביעת הסכם מזונות ילדים בין ההורים

כדי לתת תוקף להסכם בין ההורים, יש לאשר אותו על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. האישור יינתן רק לאחר שהערכאה השיפוטית תבדוק ותוודא שההסכם עולה בקנה אחד עם טובת הילד, ולא מקפח אותו. אישור ההסכם גם יתן לו תוקף של פסק דין, כך שניתן יהיה לאכוף אותו על ידי לשכת ההוצל"פ במקרה של הפרת ההסכם, כשם שניתן לאכוף פסק דין. 

הסכמה בעניין תשלום המזונות

אם ההורים לא יצליחו להגיע להסכמה ביניהם בעניין תשלום המזונות, לא יהיה מנוס מלהגיש תביעת מזונות בפני בהעדר בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. במקרה כזה הערכאה השיפוטית תצטרך לשמוע את טענות הצדדים, להכריע ביניהם, ולקבוע את סכום המזונות בעצמה במסגרת פסק דין שיינתן על ידה. 

למרות שקביעת סכום המזונות נעשית במסגרת פסק דין או  הסכם שקיבל תוקף של פסק דין, ניתן בכל עת לשנות את סכום המזונות, ולהגדיל אותו או להפחית אותו, ואף לבטל אותו כליל. אולם, לשם כך יש להוכיח שחל שינוי נסיבות מהותי שמצדיק את שינוי ההסכם או פסק הדין, ושהמדובר בשינוי שלא נצפה מראש ולא נלקח בחשבון בזמן מתן פסק הדין או עריכת ההסכם. 

תשלומי מזונות ילדים

תשלום מזונות ילדים לפי ההלכה היהודית 

סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט-1959 קובע שכל אדם חייב בתשלום מזונות הילדים הקטינים שלו לפי הוראות הדין הדתי האישי שחל עליו. 

לפיכך, חובת תשלום המזונות שחלה על הורים יהודיים כלפי ילדיהם הקטינים, הינה בהתאם להלכה היהודית, וזאת כפי שיוסבר להלן.

כידוע לכולם, ההלכה היהודית מטילה את עיקר האחריות לתשלום מזונות הילדים על האב.

אולם, לא רבים כנראה מודעים לכך שההלכה היהודית גם מחלקת את האחריות על תשלום המזונות בין ההורים לפי סיווג הוצאות הילדים, וכן לפי גילאי הילדים.

מבחינת סיווג הוצאות הילדים, ההלכה מחלקת אותן להוצאות הכרחיות והוצאות שאינן הכרחיות

הוצאות הכרחיות (הוצאות מדין תורה), הינן הוצאות בסיסיות וחיוניות מבחינת צרכי הגידול של הילדים, כגון אוכל, מסגרות חינוך, לבוש, בריאות, ומדור (מקום מגורים). לפי ההלכה, הוצאות אלו מוטלות רק על האב ובאופן אבסולוטי, ללא קשר למצבו הפיננסי, ואף אם אין לו בכלל הכנסות משלו, ואילו האם פטורה מהם. 

לעומת זאת, הוצאות שאינן הכרחיות (הוצאות מדין צדקה), הינן כל יתר ההוצאות שאינן הכרחיות מבחינת צרכי הגידול של הילדים, כגון טיולים, מתנות, חופשות, חוגים, קייטנות, בילויים שונים, וכיו"ב. לפי ההלכה, הוצאות אלו מוטלות על שני ההורים, גם על האב וגם על האם. המימון של ההוצאות הללו יחולק בין ההורים לפי היחס בין ההכנסות של כל אחד מהם, אולם בתנאי שהדבר אפשרי מבחינת מצבה הכלכלי של האם. 

מבחינת גילאי הילדים, ההלכה מחלקת אותן ל-3 קבוצות: עד גיל 6, מ-6 ל-15, ומ-15 ל-18.  

לאור כל הפרמטרים הללו, חלוקת האחריות לתשלום המזונות בין ההורים לפי ההלכה הינה כדלקמן:

(1) מהלידה עד לגיל 6 : האב נושא בכל נטל ההוצאות של הילדים.

(2) מגיל 6 לגיל 15: האב נושא לבדו בנטל ההוצאות ההכרחיות של הילדים, ואילו שני ההורים נושאים בנטל ההוצאות הלא הכרחיות, וזאת לפי יחס ההכנסות שלהם, ובתנאי שמצבה הכלכלי של האם מאפשר זאת.

(3) מגיל 15 לגיל 18:  כל הוצאות הילדים נחשבות להוצאות מדין צדקה, ועל כן הן מוטלות על שני ההורים, לפי יחס הכנסותיהם, ובתנאי שמצבה הכלכלי של האם מאפשר זאת.

לסיכום: מבחינת ההלכה היהודית, האב נושא בחובה המרכזית והעיקרית של תשלום מוזנות הילדים, בעוד האם נושאת בנטל תשלום המזונות רק במקרים מסויימים, ואף זאת רק בתנאי שהדבר אפשרי מבחינת מצבה הכלכלי. 

תשלום מזונות ילדים מעל גיל 6 בעקבות הלכת בע"מ 919/15 

בפסק הדין שניתן על ידי ביהמ"ש העליון ביולי 2017 בתיק בע"מ 919/15, קבע ביהמ"ש העליון את המתווה העקרוני לגבי אופן חישוב תשלום מזונות ילדים לגבי ילדים מעל גיל 6. 

פסקי הדין השונים שניתנו על ידי בתי המשפט לענייני משפחה בעקבות הלכת בע"מ 919/15, הרחיבו ועיבו את עקרונות המתווה העקרוני הנ"ל. 

מזונות ילדים לפי חלוקת זמני שהות

ככלל נקבע שחישוב מזונות ילדים ייעשה לפי חלוקת זמני השהות של הילדים אצל כל אחד מההורים לפי הסדר משמורת ילדים ביניהם, יחס ההכנסות של ההורים, וחלוקת הוצאות הילדים להוצאות תלויות שהות, הוצאות שאינן תלויות שהות, והוצאות חריגות.

עוד נקבע שלצורך חישוב יכולתו הכלכלית והכנסותיו של כל הורה, אין להתחשב רק בהכנסתו מעבודה, אלא גם את היקף הרכוש שיש לו, קצבאות שהוא מקבל, לרבות קצבות ילדים, הכנסה מדמי שכירות, קבלת עזרה כספית מהורים או בני משפחה אחרים, ועוד. 

חישוב סכום המזונות לפי גיל

 

  1. לגבי ילדים עד גיל 6, סכום מזונות הילדים (לא כולל מדור והוצאות מיוחדות) מוערך באופן גלובלי בסך של כ-1,400 ₪ (נכון לשנת 2022). 
  2. לגבי ילדים מעל גיל 6 ועד 18, תחול הלכת בע"מ 919/15 וסכום המזונות ייקבע לפי חלוקת זמני השהות,  יחס ההכנסות בין ההורים, וסיווג ההוצאות.
  3. לגבי ילדים מעל גיל 18, שהתגייסו לצבא או הצטרפו לשירות לאומי: אמנם,  לפי ההלכה אין חובה לשלם עבורם מזונות, אולם, בפועל, בתי המשפט  נוהגים לעתים לחייב בתשלום מזונות עבורם, אם כי בשיעור מופחת, של שליש מסכום המזונות ששולם לפני כן.