יש לכם שאלה לעו"ד הפקעת קרקעות? פנו עוד היום ללא עלות​

תחום המקרקעין הוא אחד מתחומי המשפט המורכבים ביותר בישראל וכולל אלפי תקדימים למקרים רבים הכוללים קנייה, מכירה, השכרה והשקעות בנדל"ן. סכסוכים על רקע דיני מקרקעין יכולים להתקיים אצל חברות, בתי עסק, גופים ציבוריים, גופים ממשלתיים ואצל אנשים פרטיים ולמעשה יכולה להתרחש אצל כמעט כל אחד בכל עסקה הקשורה לנדל"ן. 

ליווי משפטי במקרה זה הוא חיוני וחשוב שיתבצע על-ידי עורך דין מומחה בתחום מורכב זה.

אנו, משרד עורכי הדין בראשותו של אביטל חורף, עורך דין מוסמך ומגשר, המתמחה בדיני מקרקעין – רכישה, מכירה, מציעים לכם שירות אמין ומקצועי מהשורה הראשונה.

עו"ד חורף בעל ניסיון רב בתחום המקרקעין בירשולים ומכיר היטב את האזור, הנפשות הפועלות בו וההליכים הכרוכים בעסקאות אלו.

במשרד של עו"ד אביטל חורף נקשיב לכם, נלמד לעומק את הנושא, ונסייע לכם להגיע לתוצאה הטובה ביותר עבורכם. חייגו אלי עכשיו ואכווין אתכם ללא עלות 072-3360962.

עו"ד לענייני הפקעת קרקעות בירושלים – אביטל חורף

הפקעת קרקעות הינה רכישה כפויה של קרקעות פרטיים על ידי גופים ציבוריים למען אינטרס ציבורי.

אין חולק שהמדובר באקט שלטוני שפוגע באופן קיצוני בזכויות הקניין של הבעלים הפרטיים של הקרקע, אולם לעתים אין מנוס מנקיטתו למען האינטרס הציבורי.  

עם זאת, גם אין חולק שחשוב מאד להקפיד לבצעו באופן חוקי, ולנקוט בו רק כשאין חלופה סבירה אחרת שיכולה לתת מענה לאינטרס הציבורי מבלי לפגוע באינטרס הפרטי, וכמובן גם לפצות באופן הוגן וראוי את הבעלים הפרטיים. 

מהו המקור החוקי להפקעת קרקעות?

המקור החוקי להפקעת קרקעות אינו מעוגן בחוק אחד בלבד כי אם בלפחות 20 חוקים שונים ונפרדים.

שני החוקים העיקריים הינם פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) 1943  וחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965. 

חוקים נוספים הינם חוק לתיקון דיני רכישה לצרכי ציבור, 1964; חוק המים, תשי"ט-1959; חוק העתיקות, תשל"ח-1978; חוק כביש ארצי ישראל, תשנ"ה-1994; ועוד. 

מי הם הגופים הציבוריים שמוסמכים להפקיע קרקעות?

כל אחד מהחוקים שמקנים את הסמכות להפקעת הקרקעות גם מגדיר את הגופים הציבוריים שמוסמכים להפקיע לפיו. 

לדוגמא, פקודת הקרקעות מקנה את הסמכות להפקעת קרקעות לשר האוצר, חוק התכנון והבניה מקנה את הסמכות להפקעת קרקעות לועדות המקומיות לתכנון ובניה, חוק המים מקנה את סמכות ההפקעה לחברת מקורות, חוק כביש ארצי לישראל מקנה את סמכות ההפקעה לחברת כביש חוצה ישראל,  חקו העתיקות מקנה את הסמכות להפקיע לרשות העתיקות, וכיו"ב. 

מהן המטרות הציבוריות שלמענן ניתן להפקיע קרקעות?

כל אחד מהחוקים שמקנים את הסמכות להפקעת הקרקעות לגופים ציבוריים מסויימים, גם מגדיר את המטרות הציבוריות הספציפיות שלמענן ניתן להפקיע את הקרקעות. 

לדוגמא, סעיף 188 לחוק התכנון והבניה קובע שהועדות המקומיות לתכנון ובניה רשאיות להפקיע מקרקעין לשורה ארוכה של מטרות שמוגדרות כ-"צרכי ציבור": דרכים, גנים, שטחי נופש או ספורט, שמורות טבע, עתיקות, שטחי חניה, שדות תעופה, נמלים, מזחים, תחנות רכבת, תחנות אוטובוסים, שווקים, בתי מטבחיים, בתי קברות, מבנים לצרכי חינוך, דת ותרבות, מוסדות קהילתיים, בתי חולים, מרפאות, מקלטים ומחסים ציבורים, תחנות משטרה ותחנות שירות לכיבוי אש, מיתקני ביוב, מזבלות, מיתקנים להספקת מים, וכן כל מטרה ציבורית אחרת שאישר שר האוצר לענין סעיף 188 לחוק. 

סעיף 2 לפקודת הקרקעות מקנה לשר האוצר את הסמכות להפקיע קרקעות "לצרכי ציבור", כשהוא מכליל במסגרתם את כל צרכי הציבור שהוגדרו בסעיף 188 לחוק התכנון והבניה, ובנוסף מוסיף להם מתקנים ומבנים רבים אחרים, כגון  מחנה צבאי, תחנת משטרה, בית סוהר,  הקמה, הרחבה או פיתוח של יישוב, מתקני תשתית, תקשורת, מים, פסולת, תחנות גז, ועוד, וכן כל צורך ציבורי אחר שאישר שר האוצר, בהתייעצות עם הוועדה המייעצת ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.

מהם ההליכים להפקעת קרקעות? 

הפקעת קרקעות הינה כאמור פעולה שלטונית אגרסיבית בשל פגיעתה העמוקה בזכויות הפרט. לפיכך, וכדי להבטיח שהיא תיעשה באופן חוקי ורק כאשר באמת אין מנוס ממנה, קבע המחוקק שהיא תתבצע לאורך מספר שלבים, שבין היתר יאפשרו לכל מי שנפגע מתהליך ההפקעה להתנגד לו ולמחות כלפיו ככל שיש מקום לכך.

בראש ובראשונה, יש להתחיל כמובן בקבלת החלטה חוקית על עצם ההפקעה (יש לזכור שההחלטה בדבר הפקעת המקרקעין כוללת בחובה גם החלטה בדבר שינוי ייעוד המקרקעין למקרקעין לצרכי ציבור). במסגרת שלב זה יש להקפיד שהחלטת ההפקעה תתקבל על ידי גוף ציבורי שמוסמך לקבלה, למען מטרה ציבורית שמוגדרת בחוק, ובהיעדר חלופה סבירה אחרת למימוש אותה מטרה.

בשלב השני, יש להכריז ברבים על כוונת ההפקעה. לשם כך על הגוף הציבורי לפרסם הודעה מפורטת שמכריזה 

על כוונת ההפקעה שלו, ומציינת את פרטי המקרקעין שמיועדים להפקעה, מטרת ההפקעה, ומועדה. פרסום הודעה זו צריך להיעשות ברשומות, בעיתונות, וכן בשלט שיוצב על המקרקעין או לידם. בנוסף יש למסור הודעה זו באופן אישי לכל אחד מהבעלים הרשומים של המקרקעין בלשכת רישום המקרקעין (טאבו), וגם לרשום בטאבו הערת אזהרה בדבר ההפקעה.  מטרת שלב זה הינה ליידע את הבעלים הפרטיים על הכוונה להפקיע את הקרקעות שלהם ולאפשר להם להגיש התנגדויות לכך.  

בשלב השלישי, יש לפרסם הודעה שניה ברשומות, בדבר תפיסת החזקה במקרקעין על ידי הגוף הציבורי. הודעה זו מורה למי שמחזיק במקרקעין למסור לגוף הציבורי את החזקה במקרקעין המופקעים וזאת במועד הספציפי שנקוב בהודעה. 

ולבסוף, תהליך ההפקעה מסתיים בהעברת רישום הבעלות על המקרקעין בטאבו על שמו של הגוף הציבורי, תוך תשלום פיצויים למי שהיו הבעלים הפרטיים שלו. 

למה מומלץ להתייעץ עם עו"ד שמתמחה בהפקעת קרקעות? 

כאשר מתעוררת טענה כלשהי כלפי הליך ההפקעה, מומלץ להתייעץ עם עו"ד שמתמחה בהפקעת קרקעות כדי לבדוק את נסיבות המקרה ולבחון האם ישנה פעולה משפטית שניתן לנקוט בה כלפי אותו הליך. 

שכן, ניתן לנהל הליכים משפטיים שונים לצורך מגוון מטרות, כגון ביטול ההפקעה, התנגדות לתפיסת חזקה במקרקעין שהופקעו, השבת מקרקעין שהופקעו שלא כדין, ביטול הפקעות ישנות שלא מומשו בפועל, קבלת פיצויים הולמים עבור המקרקעין שהופקעו, קבלת פיצויים עבור מקרקעין שנפגעו עקב הקירבה להפקעה, ועוד. 

אגב, בניגוד למה שאולי מקובל לחשוב, ישנם לא מעט מקרים שבהם ניתן להיאבק בהחלטת ההפקעה כשלעצמה ולא להסתפק רק במאבק על הגדלת זכות הפיצויים. 

מדובר, למשל, במקרים שבהם תהליכי ההפקעה ארכו שנים רבות וארוכות, ועד שההפקעה קיבלה תוקף משפטי סופי התברר שלמעשה אין עוד צורך במטרה הציבורית שלמענה הופקעו הקרקעות או שניתן למצוא חלופה סבירה אחרת לצורך מימוש אותה מטרה ציבורית ולוותר על הפקעת הקרקעות, וכדומה.  ישנם גם מקרים שבהם הסתבר שהגוף הציבורי זנח את מטרת ההפקעה, ולא החל לבצע דבר לצורך מימוש מטרת ההפקעה וזאת שנים רבות לאחר שהיא בוצעה. בכל המקרים הללו מומלץ לא להתייאש ולהניח מראש שאין מה לעשות, אלא לפנות לעו"ד שמתמחה ומנוסה בדיני הפקעת קרקעות.