בצד חובת תשלום מזונות אישה שחלה על הבעל עם הכניסה להליכי הגירושין, ישנם מקרים שבהם הבעל יחוייב לשלם גם לאשתו מזונות, בעיקר כאשר מדובר באישה שהייתה תלויה בו מבחינה כלכלית במהלך נישואיהם. 

מהו המקור החוקי לחיוב בתשלום מזונות אישה ?

סעיף 2(א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט-1959 קובע כי "אדם חייב במזונות בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו". 

כלומר, סעיף זה מטיל על כל בעל את החובה לשלם מזונות לאשתו לפי הדין של הדת האישית שלו. לפיכך, כאשר מדובר למשל בבני זוג יהודיים, שנישאו במסגרת הרבנות וכדת משה וישראל, ונכנסו להליכי גירושין, אזי חובת תשלום מזונות האישה שתחול על הבעל במקרה כזה תהיה לפי ההלכה היהודית. 

ההלכה היהודית מחייבת את הבעל לפרנס את אשתו בתקופת נישואיהם וכל עוד הם עדיין נשואים, כלומר, עד למתן הגט, למעט במקרים מסויימים שבהם הבעל יהיה פטור מחובת תשלום מזונות, ואשר יפורטו בהמשך הדברים להלן. 

לפיכך, כאשר בני זוג יהודיים נכנסים להליכי גירושין, ההלכה היהודית מחייבת את הבעל לשלם גם מזונות אישה , אם כי רק במהלך תקופת הליכי הגירושין ביניהם ועד למתן הגט. 

אם האישה מסרבת להתגרש ולתת את הגט, היא תהיה זכאית לקבל את תשלום המזונות עד למועד מתן פסק דין שמחייב את הצדיים להתגרש זה מזה. אם הבעל מסרב לתת לאישה את הגט, ניתן יהיה לחייב אותו לשלם לה מזונות גם במקרים שבהם האישה איננה זכאית לכאורה לקבלתם, וזאת כדי להפעיל עליו לחץ לתת את הגט. תשלום זה מכונה "מזונות מעוכבת", מאחר שהאישה "מעוכבת מחמתו להינשא", כלומר, האישה מעוכבת ומנועה להינשא לאדם אחר, בשל סירוב הבעל לתת לה את הגט. 

מה קורה עם מתן הגט או פסק הדין לגירושין? 

לפי ההלכה היהודית, עם מתן הגט או פסק הדין לגירושין, הבעל איננו חייב עוד בתשלום מזונות אישה . אולם, אם נערך בין הצדדים הסכם ממון או הסכם גירושין שקובע אחרת, קרי, שעל הבעל לשלם מזונות אישה גם למשך תקופה מסויימת גם לאחר מכן, ואולי אף לכל החיים, אזי במקרים אלו תחול חובת תשלום מזונות האישה על הבעל מכח חיובו החוזי לפי ההסכמים הללו. 

מזונות אישה במקרה שבני הזוג לא נישאו לפי ההלכה

החובה לשלם מזונות אישה כאשר מדובר בבני זוג שלא נישאו לפי ההלכה, כגון בני זוג שנישאו בנישואים אזרחיים, או בני זוג שלא נישאו בכלל אך מוכרים כידועים בציבור, תחול אף היא במקרים שבהם נערך ביניהם הסכם גירושין או הסכם ממון שבמסגרתו הבעל התחייב במפורש לשלם לאישה מזונות לאחר פרידתם. 

יתרה מכך: לפי הפסיקה, ישנם גם מקרים שבהם תוטל על הבעל חובת תשלום מזונות אישה גם כאשר הוא לא התחייב במפורש לשלם אותם במסגרת הסכם שנערך בין הצדדים.  ראשית, מדובר במקרים בהם נערך ביניהם הסכם מכללא, קרי, הסכם משתמע לפיו הבעל התחייב למעשה לשלם מזונות אישה . שנית, מדובר באישה שהייתה לה תלות כלכלית מוחלטת בגבר ברוב שנות חיי הזוגיות שלהם. מזונות אלו מכונים "מזונות משקמים", מאחר שמטרתם הינה לעזור לאישה להשתקם באופן כללי לאחר הפרידה, עד שהיא תוכל להתחיל לעבוד ולהתפרנס למחייתה. 

כאשר מדובר בנישואים בין בני זוג מעורבים או חסרי דת, הזכאות למזונות אישה תיקבע לפי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959.

לקריאת מאמר נוסף על איך קובעים את משמורת הילדים >>

מתי הבעל יהיה פטור מתשלום מזונות אישה לפי ההלכה?

ככלל, ההלכה היהודית מחייבת כאמור את הבעל לשלם לאשתו מזונות אישה כל עוד הם נשואים, ועד למתן הגט/פסק הדין לגירושין. 

עם זאת, ישנם גם מקרים שבהם ההלכה פוטרת את הבעל מתשלום מזונות אישה , וזאת כפי שיפורט להלן.

מזונות לאישה שעובדת ומתפרנסת למחייתה

כאשר מדובר באישה שעובדת ומשתכרת למחייתה באופן שמספיק לממן את כל צרכיה, הבעל יהיה פטור מתשלום מזונות אישה , וזאת לפי הכלל של "מעשה ידיה יהיו תחת מזונותיה". אם המשכורת של האישה איננה מספיקה לממן את כל צרכיה, הבעל יחוייב לשלם לה מזונות, אולם רק בסכום שיכסה את ההפרש בלבד ותו לא. 

כלומר, חובת תשלום מזונות האישה חלה בעיקר במקרים שבהם האישה לא עבדה ולא השתכרה בכלל בתקופת הנישואים, דבר שהפך אותה לתלויה כלכלית בבעלה באופן מוחלט, וכמובן גם עלול להפוך אותה לחסרת כל אמצעים כלכליים לאחר הפרידה ממנו. תשלום מזונות האישה נועד, איפוא, לחסוך מאישה שנפרדה מבעלה את הצורך להתמודד גם עם משבר כלכלי, בנוסף למשבר הזוגי.

חובת תשלום המזונות לאישה חלה גם כאשר מדובר באישה שיכולה לעבוד אך בוחרת שלא לעשות כן, גם לאחר הפרידה. לפי ההלכה היהודית, האישה איננה חייבת לצאת לעבוד ולהשתכר לפרנסתה, ועל כן הבעל אינו יכול לדרוש ממנה לצאת ולעבוד כדי לקבל פטור מתשלום המזונות.  

אישה שאיבדה את זכותה לקבלת מזונות

שנית, תשלום מזונות האישה לפי ההלכה מבוסס על קשר הנישואים בין הצדדים. לפיכך, הבעל יהיה פטור מחובת תשלום מזונות במקרים שבהם האישה איננה ממלאת את חובותיה כאישה נשואה לפי ההלכה. מדובר בעיקר באישה שבגדה בבעלה, או אישה מורדת (מסרבת לקיים יחסים עם הבעל, ללא צידוק), או אישה שעזבה את הבית ואיננה חיה עוד עם הבעל, אף זאת ללא עילה מוצדקת (כגון בשל בעל אלים). אם הבעל הוא שעזב את הבית, הוא לא יהיה פטור מתשלום מזונות האישה. 

מצד שני, וכפי שצויין לעיל, ניתן לחייב את הבעל לשלם "מזונות מעוכבת", גם כאשר האישה איננה זכאית לכאורה לקבלת מזונות אישה, וזאת במקרים שבהם הבעל מסרב לתת את הגט ללא צידוק, וכדי להפעיל עליו לחץ להסכים לתת את הגט. 

איך מגישים תביעת מזונות אישה?

אישה שמעוניינת לקבל מזונות אישה צריכה להגיש את התביעה לקבלתם בפני בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה. 

ניתן להגיש באותו מעמד גם בקשה לקבלת מזונות אישה זמנית, עבור תקופת הביניים שמהגשת התביעה העיקרית ועד למתן פסק הדין בה. עם זאת, לא ניתן לתבוע מזונות אישה באופן רטרואקטיבי, כלומר לגבי התקופה שלפני הגשת התביעה לקבלת מזונות אישה .

לצורך הגשת התביעה, יש להגיש כתב תביעה, תצהיר לאימות העובדות שנטענות בכתב התביעה,  ראיות להוכחת טענות כתב התביעה (קבלות בגין הוצאות אחזקת הבית והוצאות אישיות), טופס הרצאת פרטים (שבו היא תפרט את כל נכסיה). אישה שכירה צריכה לצרף גם 12 תלושי משכורת אחרונים, ואילו אישה עובדת צריכה לצרף דו"ח הכנסות. 

מזונות לאישה

 

איך קובעים את סכום מזונות האישה בישראל?

קביעת סכום מזונות האישה לפי ההלכה נעשית לפי הכלל של "עולה עמו ואינה יורדת". משמעות כלל זה הינה שסכום המזונות צריך להיות בגובה שייאפשר לה להמשיך ולחיות באותה רמת חיים שבה היא חיה בתקופת הנישואים, וזאת גם אם רמת חיים זו הייתה גבוהה יותר מרמת החיים שהייתה לה לפני הנישואים. 

לצורך קביעת סכום המזונות יש לקחת בחשבון את היקף הכנסות הבעל, היקף הכנסות האישה (לא רק מהשכר שלה, אלא מכל מקור שהוא, כגון תשלומי ביטוח לאומי, דמי שכירות, וכיו"ב), והוצאות האישה (מזון, ביגוד, הנעלה, מדור ותחזוקת הבית, הוצאות רכב, ואף הוצאות איפור וקוסמטיקה, ועוד).  

כאשר מדובר באישה שיכולה לצאת לעבוד אך בוחרת שלא לעשות כן, אין להתחשב בפוטנציאל ההשתכרות שלה למעט במקרים חריגים, מאחר שכאמור, לפי ההלכה האישה איננה חייבת לעבוד ולהשתכר למחייתה, והיא רשאית לקבל מזונות גם אם היא בוחרת להישאר בבית. המקרים החריגים הינם כאשר תקופת הנישואים הייתה מאד קצרה, או כאשר האישה עבדה עד לגירושים, אולם החליטה להתפטר עם פתיחת ההליכים או לצמצם את היקף המשרה שלה רק כדי לקבל מזונות אישה.