קבלת משמורת בלעדית לאב

בעולם של היום מקובל לחשוב שהאם מקבלת משמורת מלאה על הילדים אך לא נכון לחשוב כך. קיים מושג שנקרא אפוטרופסות כאשר דנים בעניין משמורת על הילדים כאשר יש הבדל בין משמורת פיזית לבין משמורת האפטרופסות. במשמורת של שני ההורים הם דואגים לכל צרכיו, רצונותיו וחינוכו של הילד וכאן ההחלטות מתקבלות בצורה משותפת, וגם ובמידה ויתגרשו המשמורת נשארת משותפת מצד שני ההורים. לנוכח המצב באופציה של המשמורת הפיזית אחד הצדדים מקבל משמורת בלעדית שכן גם האם וגם האב יכולים לקבלה בהתאם לצרכיהם, תנאיהם ומסוגלותם האישית. מי שקובע בפועל ורשאי להכריע הינו בית המשפט.

 משמורת ילדים לאב

מדובר על משמורת העוסקת ביחסים המשפטיים והמעשיים בין ההורה לילדיו כגון הזכות של ההורה לקבל החלטות לצרכיו ורצונותיו של ילדיו. בעניין זה קיימת גם האפשרות לקבל משמורת בלעדית לאב כאשר שני הצדדים יזכו ביניהם להסכם הוגן וצודק וכך גם תהיה חלוקה משותפת בין בני הזוג בנושא השהייה של הילד אצל האב וכן זמני השהייה אצל האם. בהתאם לזאת האב חייב להיות מעורב בחינוך ילדיו, במעשיהם, צרכיהם האישיים ולדאוג לכל אשר ידרש בעניין חינוכם והתפתחותם האישית.

משמורת על ילדים

הורים החיים בנפרד הם הורים שלא מגדלים את ילדיהם במסגרת בית משותף. לדוגמא: גרושים, בהליכי גירושין , או כאלו שלא נישאו מעולם זה לזה. בעניין ההורות המשותפת צריך לקבל החלטות יחדיו בעניין חינוך הילדים, נסיעות משותפות לחו"ל, מגורים וכן הבריאות. במשמורת על הילדים החלטות מסוג זה חייבות להתקבל במשותף בנוכחות גורם שיפוטי שידאג לשאר לכל הדברים מסביב.

משמורת אב

במשמורת אב הכל תלוי בטובת הוכחת הילד. בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני הינם הגופים הבלעדיים שיחליטו אם לתת משמורת בלעדית לאב או להשאיר את הילדים עם האם, וזה הכל תלוי בתנאי המסוגלות, היכולת או היציבות הכלכלית וההתנהגותית של האב כלפיי בנו. משמורת אב אינה נעשית בקלות ראש  ונעשית בבדיקת כלל הפרמטרים עי' פסיכולוגים ואנשי מקצוע. רצון הילד הינה בסיס חשוב לקביעת המשמורת שכן במידה וחשים בהתנהגות חריגה, משמורת האב לא תינתן. בקבלת משמורת אב מעורבים הרבה גורמים והם אלו שיקבעו אם האב יקבל אותה או שני ההורים יקבלו וימצו את זכויותיהם.

* מעודכן לשנת 2023