נקיטת הליכי הוצאה לפועל בגירושין נעשית במקרים שבהם אחד מבני הזוג מפר את הסכם הגירושין שנחתם בין הצדדים וקיבל תוקף של פסק דין, ובדרך כלל לצורך גביית חוב מזונות.
מתי ניתן לנקוט בהליכי הוצאה לפועל בהקשר של גירושין?
מערכת ההוצאה לפועל מהווה חלק מרשות האכיפה והגביה (בנוסף למערכת ההוצאה לפועל, כוללת רשות האכיפה והגבייה גם את המרכז לגביית קנסות, אגרות, והוצאות).
ככלל, מערכת ההוצאה לפועל משמשת לאכיפת פסקי דין והחלטות שיפוטיות, מימוש חיובים, גביית חובות, וניהול תביעות בסכום קצוב בסך של עד 75,000 ₪.
כאשר מדובר בנקיטת הליכי הוצאה לפועל בהקשר הספציפי של גירושין, מדובר במצבים שבהם אחד מבני הזוג מפר את הסכם הגירושין שאושר וקיבל תוקף של פסק דין. בדרך כלל מדובר במקרים שבהם האב מפר את התחייבותו לשלם מזונות לפי ההסכם.
שכן, בשונה מהסכם רגיל, על מנת שהסכם גירושין ייכנס לתוקף, אין די בחתימתו על ידי שני בני הזוג, אלא עליו גם לקבל את אישור בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה, לפי סעיף 2 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973.
אישור הסכם הגירושין על ידי אחת מהערכאות הללו מקנה לו תוקף כשל פסק דין, באופן שמאפשר לאכוף אותו כשם שניתן לאכוף פסק דין, ולרבות באמצעות לשכות ההוצאה לפועל.
מה ניתן לעשות כדי לאכוף הסכם גירושין?
כאשר אחד הצדדים מפר את הסכם הגירושין, הצד השני יכול לנקוט במספר דרכים משפטיות כדי להביא לאכיפתו:
ראשית, באפשרותו להגיש תביעה בפני בית המשפט לאכיפת הסכם הגירושין כנגד הצד שמפר אותו. במסגרת תביעה זו באפשרותו לבקש גם מתן סעדים זמניים, כגון צווי מניעה, עיקולים, עיכוב יציאה מהארץ, וכיו"ב, שיהיו בתוקף עד למתן פסק דין סופי בתביעה לאכיפת ההסכם.
שנית, באפשרותו להגיש בקשה בפני בית המשפט למתן צו לפי פקודת ביזיון בית המשפט, שמאפשרת להטיל קנס ואף מאסר על מי שמפר פסקי דין והחלטות שיפוטיות. כפי שהוסבר לעיל, הפרת הסכם הגירושין כמוה כהפרת פסק דין, ועל כן ניתן לאכוף גם את הסכם הגירושין באמצעות צו לפי פקודת ביזיון בית המשפט
שלישית, באפשרותו לפנות ללשכת הוצאה לפועל במקרים מסויימים. לרוב הדבר נעשה כאשר האב מפר את התחייבותו לשלם מזונות בהתאם להסכם הגירושין.
תביעה להליכי ביצוע לפי סעיף 7 לחוק בתי המשפט לענייני משפחה
סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 קובע כך:
"הליכי ביצוע בתובענה לאיזון משאבים בין בני זוג או בתובענה לפירוק שיתוף בנכס של בני זוג או בתובענה בענינו של קטין, למעט בעניני רכושו, יבוצעו על פי החלטת בית המשפט לעניני משפחה ובפיקוחו, זולת אם הורה בית המשפט על ביצועם באמצעות לשכת ההוצאה לפועל; כן רשאי בית המשפט להורות על ביצועם בדרך אחרת הנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות הענין."
סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה הינו סעיף ייחודי וחריג, אשר קובע שכאשר ניתן פסק דין בענייני איזון משאבים, פירוק שיתוף, ותובענה בעניין הילד הקטין למעט בענייני רכושו, אזי הליכי מימושו ואכיפתו לא ייעשו באמצעות לשכות ההוצאה לפועל, כפי שבדרך כלל נעשה בעת הפרת פסקי דין, כי אם באמצעות בית המשפט לענייני משפחה בעצמו, אם כי בית משפט זה גם רשאי להחליט שביצוע פסק הדין ייעשה ע"י לשכת ההוצאה לפועל.
בפסיקה נקבע שסעיף 7 מקנה לבית המשפט לענייני משפחה הליכי ביצוע בדומה להליכי הוצאה לפועל, וזאת נוכח הרגישות המיוחדת שנדרשת ביחסים שבין בני משפחה (תמ"ש (ת"א) 17161-04 א.צ נ' א.י.).
עוד נקבע בפסיקה כי סעיף זה "… מיועד לאותם מקרים, אותם צפה המחוקק, שבהם תתגלע בין הצדדים מחלוקת על דרכי הביצוע של פסק הדין וזאת כאשר הוראתו של פסק הדין, איננה מחייבת תשלום כסף אלא עשיית מעשה, או שיש בה הצהרה, אולם מקום שהמדובר בתשלום כסף המסלול הברור הוא הליכי גבייה בלשכת ההוצאה לפועל." (תמ"ש (ת"א) 44765-04-13 א.ל.ל. נ' מ.ל.)
הדוגמא הקלאסית לאכיפת חיוב לתשלום כסף לפי הסכם הגירושין באמצעות לשכת ההוצאה לפועל הינה גביית תשלום מזונות, וזאת כפי שיוסבר להלן.
הליכי הוצאה לפועל לגביית חוב מזונות
כאשר האב מפר את התחייבותו לשלם מזונות בהתאם להסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף של פסק דין, באפשרות האשה לגבות ממנו את חוב המזונות באמצעות לשכת ההוצאה לפועל לפי שני מסלולי גבייה חילופיים: מסלול רגיל ומסלול מזונות.
המסלול הרגיל
הינו מסלול ההוצאה לפועל הרגיל לנקיטת הליכי הוצאה לפועל, כמו בכל תיק ההוצאה לפועל אחר. במסגרת הליך זה האשה ועורך הדין שמייצג אותה מנהלים בעצמם את תיק המזונות, ומחליטים בעצמם באיזה הליכי הוצל"פ לנקוט כנגד האב ומתי. הליכים אלו כוללים הטלת עיקולים, ולרבות עיקולים של המשכורת, כספים, כלי רכב, ומטלטלין; הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ; התליית רשיון הנהיגה; ובמקרים חריגים אף הוצאת פקודת מאסר (אם כי לתקופה שלא תעלה על 21 יום).
מסלול המזונות
לעומת זאת, הינו מסלול ספציפי וייעודי לנקיטת הליכים לגביית חוב מזונות בלבד. במסגרת הליך זה, לשכת ההוצאה לפועל היא שנוקטת בהליכים לגביית החוב כנגד האב, בעוד האשה כמעט ואינה מעורבת בהליכים אלו.
הבחירה בין כל שני המסלולים הללו נעשית על ידי האשה ובהתאם לשיקול דעתה. בנוסף, באפשרותה גם להחליט לעבור ממסלול אחד למשנהו תוך כדי ניהול ההליכים.
בכל מקרה מומלץ לאשה להקפיד ולפתוח את תיק המזונות בהקדם האפשרי, ותוך שנתיים לכל היותר לאחר צבירת חוב המזונות, וזאת כדי לחסוך את הצורך לקבל את אישור בית המשפט כדי לגבות חוב ישן יותר, לפי סעיף 11(ב) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959, שקובע כי "מזונות שלא התחילו לפעול לגבייתם תוך שנתיים לאחר התקופה שבעדה הם נפסקו, אין לגבותם אלא ברשות בית המשפט."
