מהי התנגדות לצוואה וכיצד ניתן להתגונן מפניה? ואיך להתגונן מפני התנגדות לצוואה? כאשר רוצים לממש צוואה לאחר מות המצווה, יש להגיש בקשה למתן צו קיום צוואה בפני הרשם לענייני ירושה או בית הדין הרבני. ללא מתן צו זה, אין לצוואה כל תוקף, ולמעשה לא ניתן לעשות איתה דבר, וממילא גם לא ניתן לחלק את עיזבון המצווה בין היורשים שלפי הצוואה. 

צו קיום הצוואה נועד לוודא שהצוואה שהוגשה לקיום הינה אכן צוואה כשרה ותקינה, להבדיל, למשל, מצוואה מזויפת, או צוואה שנערכה שלא כדין, או צוואה שכבר בוטלה, וכיוצא באלו סיבות שמונעות את כניסת הצוואה לתוקף. 

במסגרת הליך הבקשה למתן צו קיום צוואה, כל "המעוניין בדבר" רשאי להגיש התנגדות לבקשה, ובמסגרתה לערער על תוקף הצוואה ולבקש לפסול אותה. כלומר, כל מי שיש לו אינטרס לגיטימי בירושת המצווה, כגון יורשיו של המנוח לפי הדין, נושים של המנוח או נושים של יורשיו, מנהל העיזבון, ועוד, רשאי להתנגד לבקשה ולבקש לפסול את הצוואה. 

אם הבקשה למתן צו קיום הצוואה וההתנגדות לה הוגשו בפני הרשם לענייני ירושה, התיק יועבר לדיון בפני בית המשפט לענייני משפחה.

אם הבקשה למתן צו קיום הצוואה וההתנגדות לה הוגשו בפני בית הדין הרבני, התיק ידון בפני אותו בית הדין  רבני. 

מבחינה פרוצדוראלית, מגיש הבקשה למתן צו קיום הצוואה יירשם כתובע בתיק (כאילו שהצוואה מהווה מעין "כתב תביעה"), ואילו מגיש ההתנגדות לבקשה יירשם כנתבע בתיק (כאילו שההתנגדות שלו מהווה מעין "כתב הגנה"). 

לאחר הגשת ההתנגדות לבקשה, מגיש הבקשה רשאי אף הוא להגיש תגובה להתנגדות (בדומה ל-"כתב תשובה"), ובמסגרה להתגונן מפני עילות פסילת הצוואה שנטענו בהתנגדות,  וזאת כפי שיוסבר להלן. 

האם יש חובה להגיש תגובה להתנגדות לצוואה? 

עקרונית, מגיש הבקשה למתן צו קיום צוואה רשאי להגיש תגובה להתנגדות, והוא איננו חייב לעשות כן, אלא אם כן בית המשפט נתן החלטה שבה הוא הורה לו להגיש תגובה.

ככל שבית המשפט הורה למגיש הבקשה להגיב להתנגדות, עליו להגיש את התגובה בתוך הזמן שבית המשפט קצב לו לשם כך במסגרת ההחלטה.

מתי כדאי להגיש תגובה להתנגדות לצוואה?

כדי לדעת האם כדאי להגיש תגובה להתנגדות לצוואה  במקרה שבית המשפט לא חייב את מגיש הבקשה לצו קיום צוואה להגיש אותה, כפי שצוין לעיל, יש לבחון את נסיבותיו הספציפיות של כל מקרה לגופו, ולהחליט בהתאם להן.

כדי לבחון נסיבות אלו ולקבל החלטה מושכלת ובאופן מקצועי, מומלץ להיעזר בעו"ד שבקי ומנוסה בדיני ירושה בכלל וצוואות בפרט. 

מה צריך לכתוב בתגובה להתנגדות לצוואה? 

מטבע הדברים, במסגרת התגובה להתנגדות לצוואה יש להתייחס לעילות הפסילה שנטענו בהתנגדות ולתקוף אותן במטרה להפריכן, וזאת הן מבחינה משפטית והן מבחינה עובדתית. 

מקובל לחלק את העילות לפסילת הצוואה לשני סוגים: עילות טכניות ועילות מהותיות. 

עילות הפסילה הטכניות מתבססות על פגמים שנפלו לגבי אי קיום התנאים הטכניים-צורניים שחוק הירושה קובע לגבי אופן עריכת הצוואה. 

ככלל, ניתן לערוך ארבעה סוגים של צוואות:  צוואה בכתב יד, צוואה בעדים, צוואה בפני רשות, וצוואה בעל פה ("צוואת שכיב מרע").  לכל אחד מהסוגים הללו יש תנאים טכניים-צורניים ספציפיים שיש לקיים לפי החוק כדי שהצוואה תיערך כדין, ובמידה שהם לא התקיימו, אזי המדובר לכאורה בצוואה בלתי תקינה טכנית. 

לדוגמא, צוואה בעדים צריכה, בין היתר, להיערך בכתב ולהיחתם ע"י המצווה בפני שני עדים בוגרים וכשרים (עדים שלא הוכרזו כפסולי הדין), ועל כן, אם היא נחתמה, למשל, בפני שני עדים קטינים, אזי המדובר בצוואה שנפל בה פגם.  כמו כן,  צוואה בכתב יד צריכה, בין היתר, להיכתב כולה. בכתב ידו של המצווה. ואם היא נכתבה, למשל, באותיות דפוס, או שרק חלק ממנה נכתב בכתב ידו של המצווה והיתר נכתב בכתב ידו של מישהו אחר, אזי גם במקרה כזה מדובר בצוואה פגומה.   

עילות ההתנגדות המהותיות מתבססות על פגמים שנפלו לגבי אי קיום התנאים המהותיים שחוק הירושה קובע לגבי עריכת כל צוואה שהיא, כלומר, מכל סוג טכני. בעיקרו של דבר, מדובר בתנאים שעוסקים בכשירותו הנפשית והמנטאלית של המצווה לערוך את הצוואה ולהבין את משמעותה ותוכנה. 

לדוגמא, יש לבדוק האם המצווה היה צלול בדעתו בעת עריכת הצוואה או שמא המדובר היה באיש קשיש, שלקה בדמנציה, ללא כל יכולת להבין במה מדובר; האם המצווה שלט בשפה שבה נכתבה הצוואה והיה מסוגל לקרוא אותה, כפי שלכאורה הוצהר במסגרת הצוואה; האם המצווה ערך את הצוואה מרצונו החופשי או שמא הוא כתב אותה תחת השפעה בלתי הוגנת של אחד הנהנים לכאורה לפי הצוואה, ועוד. 

לפיכך, במסגרת התגובה להתנגדות יש לנתח את עילות ההתנגדות ולהראות מדוע הן למעשה אינן מתקיימות במקרה דנן. 

על מי מוטל נטל ההוכחה בהליך התנגדות לצוואה?

נטל ההוכחה בהליך התנגדות לצוואה מוטל על המתנגד עצמו. 

הנחת המוצא של דני הצוואות בארץ קובעת שכל צוואה שהוגשה לגביה בקשה לצו קיום צוואה הינה לכאורה צוואה תקינה וכשרה, ועל כן יש לקיימה לאור הכלל לפיו יש לכבד את רצון המצווה במסגרת צוואתו. 

כמובן שניתן לסתור הנחה זו, באמצעות הגשת התנגדות, אולם הנטל להוכחת הטענות בדבר פסילת הצוואה מוטל על המתנגד עצמו, ואף המדובר בנטל כבד משקל. 

כלומר, על המתנגד להביא ראיות מוצקות ומשמעותיות כדי לשכנע את בית המשפט שיש מקום לפסול את הצוואה, ולא להסתפק בראיות קלות בלבד. 

כיצד מתנהל הליך ההתנגדות לצוואה וכיצד הוא מסתיים?

כמו בכל הליך תביעה אזרחית, על הצדדים – קרי, מגיש הבקשה לצו קיום צוואה והמתנגד לבקשה – לטעון את טענותיהם, לנהל בעיקרו של דבר הליך הוכחות שבו עליהם להוכיח את טענותיהם (כגון באמצעות עדויות בעל פה והגשת ראיות בכתב או בפורמט אחר, כגון סרטון וידאו שצולם במעמד חתימת הצוואה), ולבסוף לסכם את טענותיהם העובדתיות והמשפטיות, לרבות בהסתמך על ממצאי הליך ההוכחות שנוהל בתיק. 

לאחר הגשת סיכומי הצדדים, על בית המשפט לתת פסק דין שבו מחליט בדבר קבלת ההתנגדות או דחייתה.

אם בית המשפט ידחה את ההתנגדות, הוא יתן תוקף לצוואה, ויורה על מתן צו לקיומה. 

אם בית המשפט יקבל את ההתנגדות, הוא יפסול את הצוואה, וידחה את הבקשה למתן צו לקיומה.